זה לעולם לא יגמר...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

08/05/2017 | 15:09 | מאת: אביב 22

כמו אויר כמו מים כמו אוכל תמיד יהיו מי שיפגעו באחר ומי שיפגע ... אבל אולי פעם התגובות יהיו קצת אחרות .... עייפתי מלנסות להסביר כמה נזק זה פגיעה מינית .. כמה הרס ונזק לאורך שנים .. הלוואי ולפחות נשים היו מבינות את זה ..... ימים מאוד מאוד עצובים ..

08/05/2017 | 19:53 | מאת: סוריקטה

... כל עוד (גם) המין האנושי קיים, תהא תוקפנות בעולם. סוטה יותר או פחות. מסכימה שקשה לעמוד מול הכחשה וקשיי תפיסה, אולי גם לנו עצמנו. אביב יקרה, את כותבת המון על עצב, ואני מניחה שיש, כנראה. גם כעס (נוקשה); ואני חושבת, שרגש של כעס מסובך יותר מאשר רגש של עצב (רך). ונדמה לי, אולי, שבסך הכל, את לא מוותרת. סוריקטה

10/05/2017 | 08:46 | מאת: ינשוף

אביב יקרה מרגישה את הכאב בתוך המילים שלך הכמיהה לתגובות מבינות ואולי עוד יותר הכמיהה של אז לתגובה ממישהו.. ממורה, מחברה, .. התגובה שלא הגיעה. למה לעזעזל אף אחד לא ראה???!!!! איתך, אוהבת ינשוף

10/05/2017 | 23:52 | מאת: אביב 22

סוריקטה יינשוף יקרות ... האמת סוריקטה שיש בי כעס רק שהוא פחות נוכח ויש בי המון עצב שמתחיל לקבל צבע וגוון ברורים יותר... הימים העצובים זה לא בגללי זה בעיקר בגלל הנערה בת ה17 והתגובות של הפרקליטה של החשודים ....וכן כאן יש גם כעס מאוד מאוד ברור .. תודה לכן על היחד והמילים הרכות ....

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית