הי סוריקטה.............................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
את זו שחמודה :-) ואני סתם חריגה. כולם חושבים שאני כזאת. הממ, בעבודה למשל... אני לא גאה במה שאני. הלוואי והייתי אחרת. אני מרגישה מוצפת. מאוד! אני רוצה להיות דורותי עם נעליים אדומות ולברוח מכאן. ביחד עם האריה הפחדן שהוא אני, וביחד עם איש הפח חסר הלב שהוא אני גם. וביחד עם הדחליל הטיפש שהוא (כמה צפוי) גם אני. אני מעריכה אותך מאוד. חכמה שאת.
מיקה מתוקה את יודעת אני ממש אוהבת את החריגות שלך... והאמת בנינו את לא כזאת חריגה כולנו כל בני האדם לפעמים דורותי לפעמים האריה והדחליל ..ואיש הפח .... את בסדר גמור מיקה ...ואני דווקא אוהבת התנגדויות בטיפול כשצולחים אותם משיגים המון ותהליכים נעשים עמוקים יותר .. סליחה שנדחפת אבל המתיקות שלך פורצת מסך...
הי מיקה, אני עדיין חושבת שאת מאד חמודה. והדוגמא של שילוב הדמויות מהקוסם מארץ עוץ, כחלקים בך קסומה (וחכמה), בעיניי. וגם - אולי הדחליל הוא סוג של טיפש בכאילו. כמנגנון הגנה? שהימים יעברו בקלות, שלך, סוריקטה
אני דווקא שהדחליל חכם מאוד ואיש הפח אמיץ מאוד ...