אודי....

ללא מילים ללא אני מפורקת נעלמת לעצמי זה כל כך עצוב ,ההבנה של מי אני .... מתחילה להפנים שהכל זה אמיתי ...הלא נורמלי הנורמלי שלי. לכאב הזה אין לי מילים

הי יקירתי. תקופה קשה. מאד. וכשאת בפנים קשה להאמין איך יוצאים. ואביב, את יודעת, בסופו של דבר כולנו בני אדם ורב הדימיון על השוני (כן, אני חוזרת על עצמי). אנחנו אולי אחרות קצת, שונות, ואולי אפילו היינו רוצות להתרברב בזה, ועדיין לגמרי בנות אדם. לא מורכבות באופן בלתי אפשרי (גם אני חשבתי, כאן חיפשתי את המיוחדות, אבל זה לא עד כדי כך). ואני גם אומרת שזה לא כזה לא נורמלי. מה שיש במין האנושי - אנושי. יהיה טוב, ממי, שלך, סוריקטה

סוריקטה את יודעת במידה מסויימת את צודקת כולנו דומים וכולנו שונים כבני האדם .. את מכירה את המשפט האהוב על המטפלים .זה הכי נורמלי למצב הלא נורמלי שחיית בו :) אז כן זה נורמלי לאותו מצב אבל אני בהחלט אחרת לא נורמטיבית .לא אומרת שזה רע או טוב זאת פשוט התמודדות אחרת שונה מורכבת יותר .... ואני לומדת להבין את זה ..את המורכבות ,את השוני ואת מי שאני .... תודה יקרה על מילים חמות .