במבי.....................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אני כתבתי את זה בקטע טוב, מבינה? להחמיא לך.... הדגש הוא לא על כך שאני מרגישה מאוימת, אלא על כך שאת כותבת באופן מלא ברגש להיפך, העובדה שזה מאיים עליי...הייתי קצת רוצה לשנות אותה אם את הבנת אחרת - אז סליחה
הי מיקה, אומר שאני יכולה להזדהות עם תחושת ה'איום' אותה את מתארת. כאשר סגורים, מופנמים, עצורים. אפשר לחולל שינוי, כנראה, ובאופן כללי, אני נוטה להאמין שמי שיש לו נטייה להיות סגור יותר, יישאר, אולי כזה, אבל, אולי תשתנה המידה. אם בעבר הייתי כמעין סיר לחץ, קבר, פילטר לכל הרעלים של הסביבה (לכאורה, כי באיזה אופן כן השפריץ לי מכל הכיוונים - למשל, תגובות של מערכת הנשימה) - היום עדיין לוקחת תפקיד דומה, אך, כנראה במידה פחותה. כמעט לא מספרת, למשל, כאשר אני כועסת או מקנאה (אלא בטיפול בלבד כמעט, וגם לשם, לקח זמן שזה נפתח, ואחר כך גם התחלתי לכתוב כאן, אפרופו יציאה לעולם בחוץ). אז אולי לא אומרת ישירות, אבל לפחות יודעת לאתר בפנים, ולעתים כן אומרת, אך לאו דווקא חולקת מול האדם מולו אני מרגישה, אלא מספרת למי שאני מאמינה שלא יחזיר אליי את הרגשות כמו בומרנג. שלך, סוריקטה
מיקה, מילותייך מוכרים לי גם מהעולם שבחוץ... שמעתי כבר מאנשים שונים שאמרו לי דברים דומים..לגבי עוצמת הרגשות ,הנוכחות שבי ועוד כאלה.. מעניין...ישנם אחרים שאמרו דברים שונים.. אמרו שיש בי עדינות,רגישות,יכולת הכלה, יכולת הקשבה ועוד.. משונה.. שמעתי מה אמרת.. אני חושבת שגם מבינה את כוונתך וזה לגמרי בסדר.. משונה.. מרגישה צורך כזה לומר לך "אל תפחדי ממני..אל תהיי מאויימת ממני.. יודעת שזה שלי ... בא לי גם לברוח יער..לעצים שלי.. כזו אני... וסוריקטה מותק, אין לי איזו הברקה או משהו חכם לומר לך, רואה אותך בעץ ושמחה, ורוצה לחבק אותך ולומר לך פעם נוספת שאני ממש ממש אוהבת אותך ולא פעם מפנטזת שאנחנו חברות גם בעולם החיצוני.. לדעתי, אם היינו נפגשות גם בעולם החיצוני יש מצב שהיה נוצר ביננו קשר אמיץ ואיתן.. במבי.
במבי, חיבוק רחב. ובשבילך - https://www.youtube.com/watch?v=2yonuKEeSBA סוריקטה