תחפושות - מחשבות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי, פתאום כשאני חושבת על זה, המממ... בגיל של ספרה אחת בערך הייתי מחופשת. מעולם לא בחרתי תחפושת, זו אפילו לא הייתה אפשרות שהייתי יכולה להעלות על הדעת. בחרו והכינו עבורי. הן לכאורה היו מיוחדות. עבודת יד, ובכל זאת, הקלאסיקות של התחפושות. בתוך המסגרת. ותמיד הרגשתי בתחפושות האלה - או חשופה, או עירומה, או שמשהו חסר בהן, או שהן נורא לא שייכות. והתביישתי. וגם הייתי אובייקט ללעג בגללן. כשקצת גדלתי, התביישתי לחלוטין להתחפש. גם לא הרשיתי לעצמי. אבל אני חושבת שכן הגעתי למסיבות של בית הספר. כן הייתי מקשטת את האולמות, כי הייתי תלמידה טובה שאפשר היה לשחרר מהשיעורים וגם נחשבתי למוכשרת בקישוטים. בשלבים מאוחרים יותר הייתי מאפרת ודואגת לתחפושות של אחרים, שהיו הולכים למסיבות וזוכים בפרסים בתחרויות. ואני הייתי נשארת בבית. וואלק סוג של סינדרלה. למה הייתי מתחפשת - נראה לי שהשאלה בפני עצמה יכולה להכניס אותי למצבי פרגמנטציה ואיבוד קשרים. עד היום... עצוב... סוריקטה
סוריקטה יקרה, עצוב שלא יכולת לבחור תחפושת, נזכרתי שגם אני לא תמיד בחרתי ממש....זכורה לי פעם אחת כשהייתי בכיתה ו', אמא שלי הביאה לי תחפושת של..את יושבת? "קוזאק רוסי", אלוהים יודע מאיפה הביאה, ואני שרציתי כל כך שתאהב אותי ולרצות אותה כמובן התחפשתי לזה, הייתי ללעג כמובן, ילדה בת 12 :( ולא רק זה, היא הזהירה שזה דליק, וברחתי מכל הקפצונים שפעם עוד הרשו להביא...וכל כך פחדתי לעלות באש....היא הפחידה אותי שאשרף.........אין רישיון להורות :( חבל שכך...אני הלכתי להיות גננת בשביל לתקן את החוויות, לעשות לעצמי ריסטרט, להיות שוב ילדה בגן....לחוות שוב את חג הפורים והפעם לבחור את התחפושת....ואצלך, עצוב לי שאינך מסוגלת עדיין, אולי בעתיד?
סוריקטה אהובה, קראתי וזה עצוב... במבי. בתחילה כשקראתי את הודעתך הרגשתי את העצב אבל לא חשבתי לכתוב לך . עייפה קצת.. אבל אני מתגעגעת אלייך אז אני כן כותבת. במבי.
הי בנות יקרות, (אלו שכרגע אני רואה את הודעותיהן). תודה שהייתן איתי. אולי מאוחר יותר יהיה לי זמן לכתוב ביתר פירוט. ואם לא - הפורום עוד קיים וממשיך. אני מקווה. תודה יפות שלי. תודה על המאמץ. סוריקטה
הי סוריקטה קראתי אותך וכאילו כתבת עליי (חוץ מהקטע של לאפר אנשים) באמת עצוב, אבל הפיך כי פורים מגיע כל שנה, אז תמיד יש לך אפשרות חדשה להפוך את החג זה ליותר מוצלח ועכשיו את כבר לא צריכה את אמא שתתפור לך תחפושת, את יכולה להחליט לבד למה בא לך להתחפש. ואם קשה לך להתחפש, אז זה גם מצויין, כי כשאוכלים או מכינים אוזני המן , לפעמים התחפושת יכולה להתלכלך, וכך פטרת עצמך, מדאגות שכאלו!
הי סוריקטה, אבל אפשר להתייחס לזה באופן משחקי ולא מחייב. זה משנה את התשובות האפשריות? אודי