בוקר אור, יום רביעי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אנשים, אשתף - מצפה לי תקופה רצופה של טיפול בכמה וכמה זאטוטים פיצים, יום וליל, לא בביתי, ולבד. אצטרך להגיח לבית מעט, כי גם שם מחכים לי יצורים חיים. החשש העיקרי שלי היא כיצד אדאג גם לי. דברים בסיסיים כאוכל ומנוחה/שינה והיגיינה. וכמובן שאני חייבת כדי להיות אחראית. בפועל, עפי"ר המציאות קלה יותר מאשר החרדות שלפני. המטפל שלי בחופש ועמוס מאד. והייתי רוצה להאמין שיסתדר. יהיה קשה ואולי בעוד שבועיים יתאזן. למרות שאני סוחבת איתי עייפות של עבודה כבר זמן מה. חופש והנאה לא בטוח מותרים בעולמי הפנימי. סוריקטה הסגפנית
סוריקטה יקרה ..כל כך סומכת עלייך ויודעת שאת יכולה . והחשש מבינה אותו ,שינויים ללא היד של המטפל . ללא הרצפה המוגנת של ביתך מבצרך .. ויחד עם הכל למקרא הודעתך בלטה לי מילה אחת ...לבד... יש לי הרגשה שלאור המסע של חייך זה הפחד הגדול ביותר שלך. אז תדעי לך שמבלי להכירך ורק מימה שאת כאן ..אני לא כותבת לך סתם שאני סומכת עלייך . אני יודעת שהייתי מאושרת אם אשה כמוך הייתה מטפלת בילדיי....ואת לא לבד אנחנו כאן כמה ואיך שיעזור לך להתמודד עם התקופה .
הי אביב, רופא הנפש שלי, בדרכו הוא, איכשהו אמר לי מילים דומות. מרי פופינס, הוא, ועוד איזו אמא קראו לי. וזה לא מגיע לי. יש לבד. למרות שבאופן מסוים אני משלבת את עצמי בתוך משפחות. על ההורים והילדים, הדודים והסבתות. הלב שלו, של רופא הנפש, איתי. הוא אמר שאנחנו מאד מחוברים בפגישה האחרונה. תודות, סוריקטה
היי יקירתי, ראיתי את כל מה שכתבת...תודה שאת מתייחסת. ולגבי זאטוטים, אין כייף גדול מזה!!!! אמנם זאת עבודה פיזית קשה אבל השכר הוא בחיוך שלהם אלייך, בהנאה איתך, בהתפתחותם! חבל לי ששכרך זעום, המטפלות במקום מגוריי מרשות לעצמן לקחת סכומים נכבדים, תרשי גם לעצמך! מקווה שתמצאי גם זמן לנוח :) ותשמרי על עצמך גם אם זה בשביל הזאטוטים. מיכל.
הי מיכל, מקווה לעשות להם כיף באמת. ויש התאהבות הדדית ביננו. ואיכשהו, כן, יש לי חלק כדמות דומיננטית נשית בחייהם. לפחות היה עד עכשיו. תודה על המילים, סוריקטה
אהלן סוריקטה רק מגיחה לכתוב שאני סקרנית אם רק חרדות לפני מה שצפוי או גם התרגשות וסקרנות? היתה לי התנסות כנראה דומה למה שאת מתארת לפני כמה שנים, עורר אצלי הרבה משאלות ופנטזיות... ערב טוב גלי
הי גלי, דברי חכמה אמרת. כרגע לא בדיוק יודעת איך אני מרגישה. חסימה שכזאת להרגיש משפחה. כן, יש סקרנות באיך יעבור, אני מניחה. תודה, סוריקטה
בוקר יום חמישי כבר. בהצלחה. שיעבור בטוב ובנעם
הי רוני, מתוקה, תודה! סוריקטה
סוריקיטה יקרה סליחה שאני מתקשה להבין אותך איתך בלב💗