המכשפות באות לי טוב היום

בא לי בכותרת לעשות קו ארוך רציף של מת.... רוצה שהיום הזה יגמר באמת באמת ....היה בו מהכל . היה בו נפילות פיזיות פעמיים ..היה בו כעס היה בו כאב הייתה פגישה ארוכה מתוכננת של שעה וחצי ..והמטפלת התחילה בטכני ..כמה פשוט לאדם הנורמלי כמה נורא לדיסוציאטיבי .. כשבדקנו יומניים אז .. חמישה שבועות או לא נפגשות בכלל או שזה על יום לימודים ...יש החיים היפים . ומזה הרגע הלכה הפגישה ואני לא הייתי והייתה שתיקה ... ו....ויש גם המון כוחות והבנה ואמונה בשתיינו שנצליח למצוא זמן גם אם לא אידאלי .... ועצוב לי שלא הצלחתי להפיק מהפגישה כמה רגעים של מנוחה ....אבל יודעת שזאת פגישה שהיא מופלאה מסוג פגישות המתנה ...שהבור עמוק ומבטיח צמיחה ....אולי אצליח לאפשר לטפל בפגועים הכואבים הכועסים...היום הייתי לא נחמדה :((((( עצובה ומוצפת מהמון המון דברים.... אודי אפשר יד .. בלי לפחד שאתפרק ואקח את מי שאיתי לתהום ... ואם כל הכאב והטרוף והפיצול... חייבת לכתוב ולהנכיח לעצמי בעיקר ...שבהודעה הזו אולי לראשונה מזה המון זמן יש כאב ועצב אבל לא קרבני ויש כוחות ואמונה בדרך .....

הי אביב, אני נוטה לחשוב שלתאונות פיזיות יש סיכוי רב לקרות כאשר מצב ברוח שלנו בעיקר עצבני, או חרד. ואולי רק ניתן לראות אותן כמשהו סמלי שבצרוף מקרים מצטרף למכלול של 'שרשרת אסונות'. התחלה של פגישה טיפולית בנושאים טכניים יכולה לקלקל להרגשתנו את התוכניות ליפול עם כובד המשקל היישר לחדר עם הכאב או להתמסר. מניחה שלמטופלים מסוגים שונים, ובכלל, גם לא בפגישות טיפוליות, למי שרגיש לזולת, להפתעות, משהו ברצף מתקלקל. אצל הרגישים במיוחד - זו הופכת להיות חוויה עצומה של ממש, שאינה שוככת במהירה. המנגנון שלוקח אירועים כאלה והורס את ההמשך לזמן ארוך - מוכר. אפשר ולומדים לחזור לצומת ולעשות פניית פרסה ולנסות לתקן גם את זה תוך פרק זמן מאפשר בתחום המוגבל. גם דיסוציאטיבים שכמונו. צרחה פנימית קורעת - כן, כן. מוכר. יפה מה שאת מצליחה להחזיק בתנאים כאלה. ומקווה שיעמיק עוד יותר, מורגש ממש ממש, הרבה יותר ממדוקלם. שלך, סוריקטה

תודה על תגובה מושקעת ורגישה כל כך... הנפילות מצב הגוף ממש אבל ממש לא טוב ...בנוסף לשלד הפגוע .צנח עלי ורטיגו משוגע... קבעתי לרופא מקווה שלא אוותר על עצמי וגם אלך .. ומאוד יכול להיות חרדה ..עברו עלי כמה ימים כאלה. הפגישות . תראי יש משהו מאוד מתסכל בשינויים של המטפל . משהו חד סיטרי שאני כמטופלת חייבת להתאים את עצמי . במגבלות שלי, במרחק המשפחתיות עבודה ועוד מה שנשאר זה יום לימודים . ישבתי אצלה בתוך עצמי כשידעתי שזה יהיה בסדר שזה גל ואני אתעשת אבל היא החליטה גם לחפור שצריך לדבר על הרגשות המתוסכלים הכועסים העצובים ... אהההההה....זה שיגע את המערכת כי אנחנו לא מדברים רגשות ...אסור הרי ..אנחנו פשוט מסתדרים בסוף. אבל בשונה מהטיפול הקודם היום הנפילות קצרות מאוד והדברים מדוברים .. מרגישה בתקופה כואבת קשה אבל מצמיחה ...אולי למדתי לתת מקום לחלשים ולא לשכוח את החזקים..קצת פחות דיכוטומי מנותק..

הי אביב, אחד מההישגים של טיפול טוב הוא גם התקצרות משך הנפילות, כפי שתיארת. יפה שאת זוכרת גם את החזקים. ממש! איזה כוחות. שלך, סוריקטה