מתוסכלת

אני נשואה מזה 6 שנים ונמצאת כעת בהריון מתקדם, הריון ראשון. בעלי אמר לי שהוא לא נמשך אלי יותר, דבר שמאוד פגע בי. מאז אני מתוסכלת ומדוכאת ואנחנו רבים כל הזמן. הוא אמר שהוא לא מסוגל להתקרב אלי בגלל שההריון דוחה אותו פיזית. אני מרגישה מאוד פגועה ורוצה שהוא יקח תיק ויעזוב את הבית כי על ידו אני פגועה ובוכה ורבה איתו והוא לא רוצה לעזוב עכשיו כשאני בהריון כל כך מתקדם. המצב בבית ממש לא טוב. יש לציין שגם לפני ההריון היחסי מין ביננו היו לרוב ביוזמתי ובמינון מאוד נמוך, היינו מגיעים גם לתקופות של חודשים ללא מין, דבר שגרם לריחוק עוד יותר ולחוסר אינטימיות. הוא טוען שהמצב הקצין בגלל ההריון ואני תוהה אם אכן כך הדבר. אני אובדת עצות ולא יודעת מה לעשות, מצד אחד אני לא סובלת אותו ומצד שני ההריון. אני גם פוחדת שאולי נגרם לתינוק נזק כי אני במצב נפשי לא טוב. בבקשה, מה עושים?!

הולכים ליעוץ זוגי, לא יעזור, נפרדים, גם קודם לא היה לכם מי יודע מה, אולי הוא בכלל נמשך לגברים?

למתוסכלת שלום רב. קראתי את דברייך הקשים. אכן נשמע ששניכם זקוקים לעזרה עוד מלפני ההריון- אבל עצם ההריון הבליט והציף את הבעיה כך שאי אפשר יותר להכחישה. דווקא בזמן בו את זקוקה כל כך לאהבה, הזמן בו הנשיות כל כך מודגשת את מוצאת את עצמך דחויה ובודדה. לכן חשוב לפנות מהר לעזרה מקצועית, בכדי לבחון את היחסים ולראות אם ניתן ליצור עבור התינוק העומד להיוולד סביבה חמה ואוהבת, מבלי לראות בו אשם במשבר הנישואין. תינוקך זקוק לך פנויה אליו ונגישה עבורו. נסי לנצל את זמן ההריון הנותר בכדי לקבל עזרה. אם תרצי שנעזור לך בבחירת איש מקצוע באזור מגורייך- כתבי או טלפני (בלחיצה על שמי בכחול יופיע מס' הפלאפון). בהצלחה. רוית.

הי......... ראשית, כעת את לא לבד. וחשוב שתדעי, מהרגע בו נכנסת לפורום התברכת בחברים רבים ותומכים וזה מקור חיזוק, מתנה שתעזרי בה, עכשיו , ובעתיד. את מוזמנת........אני בטוחה שכולם יסיכמו איתי. ועכשיו לעצות........ ראשית, עד כמה שאולי זה יכעיס אותך ולא זו כוונתי, נראה כי הזוגיות לא הייתה מספקת גם לפני ההריון. אז מה הוביל להחלטה לשתף ילד בסיטואציה? האם היה משבר בעבר שנפתר? ובגינו מתוך תקופה נהדרת הרית? אל תהיי מוטרדת בשל פגיעה בולד. כשאת עם עצמך קחי נשימות עמוקות, האזיני למוסיקה מרגיעה, התנתקי, חישבי עליו/ה ולא על שום דבר. תנסי, אולי בהתחלה זה יהיה מאולץ אח"כ תזרמי עם זה. לכי לים, לבד, הקשיבי לרחש הגלים, לשקט הביאי שקט על נפשך ממקומות אחרים. את צריכה את זה בשבילך ובשביל ילדך שנולד למציאות קיימת של זוגיות במשבר. שאלה שאני חייבת לשאול נוגעת לטיב יחסיכם בעבר. התייחסת רק לרובד הפיזי. ומה עם הנפש? החברות בינכם? ההריון הוא זרז של תהליכים, את נמצאת בתוך כאוס הורמונלי, והאיזון מופר, דברים שהבלגת עליהם בעבר הופכים כרגע למאיצי חרדה וכעסים. ובכל זאת, כפי שאני רואה את זה לא תזיק לכם עזרה מקצועית חיצונית. נעזרתם פעם בעזרה כזו? עד כמה אתם נמצאים בדרך ללא מוצא? האם תרצי להציל את נישואייך? ובן זוגך? אם את רוצה נהלי עמו שיחה העבירי את תחושותייך מבלי להעביר איזושהי ביקורת , המנעי מלהכנס לעימות נוסף שיכול לגרום לו " להכנס לפינות אפלות" וליצור אנטגוניזם לתהליך הבראתכם. ותעלי את נושא הטיפול הזוגי. אני יכולה להמליץ לך על מקום אם תרצי. ללא ספק יש רבדים שצריך לטפל בהם. זוהי דרך שצריך לרצות ללכת בה. וככל שתקדימו כך ייטב. עוד מעט נכנסת יישות נוספת, מאוד תובענית שלא תתיר לכם זמן לטפל בבעיות , להפך היא תעצים את הפערים בינכם......... עזרי כוחות וקחי יוזמה. וצאי לדרכך בהקדם. אני כאן אם תרצי ען דעזרה. בהצלחה.