במבי, איתך... (למלא לפחות 20 תווים)

כל כך מבינה..... הייתי שם, לא עם הורה, אלא עם קרוב משפחה מסרגה ראשונה. הלם, התכחשות, כעס, לא נתפס. כל השלבים הידועים, עוברים אותם אם או בלי שרוצים. רק אחרי תקופת מה אפשר לשאול את עצמינו איך אנחנו באמת עם זה. איתך.....

לאה, תודה. כנראה אני עדיין לא קולטת. לא מרגישה כלום. תודה לך.. במבי.

לאה יקרה, אהבתי שהצטרפת ופתחת את ההודעה. והיית. תודה, שלך, סוריקטה