בנימה אופטימית יותר :)
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
גש אליי בעדינות מתבקשת, בשלווה התואמת לקצב הלב, בחיבוק מתאים, בלב רגיש, היי קרוב, למדני שפתך, למדני את ריקוד האהבה המשותף. בין זרועותיך, תחת כנפי האהבה אתכסה כתינוק החווה חמלה, כניצן שהחל להפתח לכיוון השמש, ארצה לחוש שוב את חומך. נושאת מחשבות רחוקות בליבי, במקום אחר ושונה, בזמן עבר, לא בטוחה בהמיית ליבי הסוער, הן ארצה רק אותך בין סדין לשמיכה, כאן ועכשיו, אני ואתה! התבוא אליי לעת ערב בלאט? התלחש באזניי אהבה? אחכה למנגינת הלב המשותפת, לקולך השקט, לטון הבטוח, לשילוב מגע זרועות חסונות.