הי אביב, קראתיך יקירתי -

הי אביב, קראתיך וכתבת שקורס הסתיים והמטפלת אינה שם כפי שהיית רוצה - זכרתי בימים עברו בהם גם אני סיימתי קורס (וכפי שאנחנו יודעים, מאד קשה העניין הזה, ההתחלה, ההתמדה, הסיום עוד יותר) והמטפל נסע בהתראה קצרצרה הרחק לאי שם לחודשיים והתקשורת איתו הייתה דלילה באופן יוצא דופן. אז לא ידעתי מדוע נסע, היום כן. וניסיתי לשתף אותו בהצלחותיי ובהשגיי בקורס. המון אנרגיות נגבו ממני בהשקעותיי. ניסיתי, כילד שמראה תמונה שצייר לאמא. ולא הייתה תגובה. וגם זה מזכיר את האדישות הקיצונית של אמא. גם העומס של אודי שלא אפשר לו להעלות הודעות כאן, סביר שנחווה והזכיר את האלמנט הזה בעולמי הפנימי. אל החמרת התחושה הצטרפה העובדה שכבר לא מקבלים תגובות למייל, וכבר לא ניתן לראות מראש, אז אפילו לא יכולתי לדעת אם ומה ואיך היו התגובות. וכל כך קשה להראות נזקקות ותלות שהן חיבור. כעסתי אז מאד. בזמן סיום הקורס והיעדר המטפל. קיבלתי תגובה שבקשותיי עד כדי חסרות שיפוט נוכח המצב. אבל רק בדיעבד ידעתי על מצב החירום והדאגה בהם היה. ובכן, כעסתי מאד. לומר כעס, לתת מילים לרגש, זה כבר משהו, אולי. אולי נאתר על מה אנחנו כועסים? אז רק רציתי לשאול - איך עבר הקורס? הנה סיימת וזו הצלחה גדולה בפני עצמה ראויה לכבוד. איך הישגייך בו? יישר כוח, אביב, שלך, סוריקטה

הי אביב והי גם רוני, אני יודעת מה זה ניתוק, אני חושבת. אמי נכנסה למצבים האלה כשהיא תקפה אותי באופן מסכן חיים, ואינה יודעת לחלוטין עד היום שעשתה לי מה שעשתה ומבחינתה - אם אספר - זו בדייה ואני הזויה או חולת פרנויה. אני לא בודה. והיא גם לא משקרת. והיא הייתה אישה / אמא אחרת לאחי. הוא לא חווה כלל את הצדדים האלה שלה. לכן, אני כל כך פוחדת מזה. ממי שמתנתקת והיא אמא לילדים. סוריקטה

תודה יקרה , תודה על השיתוף ומאוד מבינה אותך המטפלת שלי בחופש וזה דווקא בסדר יחסית עשינו הכל נכון ועוטף וזה נחווה נכון הקורס ...קצת קשה לי לדבר עליו , די השתלט לי על כל החיים בסימסטר הזה קורס לא פשוט שעוסק בארד קורד של הפגיעה שלי ...כאילו לתת בוקס לבטן הרכה לכולם זה היה קורס קשה , אז תתארי לעצמך מה עברתי ...אבל נגמר והמטלות מוצלחות מאוד ...כן די גאה בי ששרדתי את זה . פתח הרבה דברים לעבוד עליהם ... וכעס בעיקר שמרגישה שמוחקים אותי ...כן אז מגיבה בכעס ותסכול, עצוב. אבל האמת שלומדת יותר ויותר לווסת ולנשום וכאן יש המון תודה לאודי ולפורום ...תודה על היותך ...חיבוק