מחפשת עוגן לאחז בו...

שוב המצוקה אחרי טיפול הספקות עם הפחדים הפחד להיות לבד עם הכל הצורך להתנתק כדי להתמודד ניתוק מעצמי ומהחלקים שבתוכי הרצון לדעת את האמת יחד עם הידיעה שלא אוכל להכיל את זה... שאתפרק... אתאשפז.. לכודים בפנים כולם.. אני מחזיקה ומכחישה כי קשה לי מדי... אני חייבת לתפקד... לקום בבוקר.. ללכת לעבודה..וכו.. אתם מבינים אותי??? קשה לי כל כך... קשה לי... נמאס לי המלחמות אבל אינני יודעת דרך אחרת להתמודד ולשאר שפויה...

איתך מחבקת עוד יהיה קל יותר . אוהבת אותך המון ... חיבוק ענק ענק המון מילים שאת יודעת ובכל זאת להזכיר שזה גל ושזה לא פשוט ושאני מבינה ...ולהזכיר שמה שלא היה הוא כבר היה... ואכן לא פשוט לקבל כזה עולם כי מי רוצה עולם כזה ... הם לא משקרים אהובה . הם כואבים חיבוק לכולך

אכן קשה כל כך...קשה גם להתמודד אחרת ממה שאת יודעת, איתך יקרה.

אני מאוד מבינה אותך, בלי הרבה מילים רק להיות פה איתך. שירה

ינשוף יקרה, איתך.. במבי.

איתך, נשמע מאוד קשה ומבלבל...

על ההבנה ומילים רכות