ים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי אודי, מזמן לא כתבתי כאן. נראה שהים פה סוער, הגלים גבוהים ומטלטלים וגם כואבים עד מאוד. אודי, לא יכולתי לכתוב כמעט כלום. משהו השרדותי וגם קצת מכחיש, לא להתחבר לא להיות חלק, להתנתק. אבל הצצתי בקביעות. וכמו שסער הים הזה גם אצלי היתה סערה שנרגעה מעט אבל גבתה את מחירה בפגיעות כאלה ואחרות. הוא אומר שאני כמו עוף החול, שבה וקמה ובפעם הראשונה מזה כמה שנים קשות, עשיתי בחירה של חיים והתחלתי ללמוד לתואר שני. תודה שאתה כאן שירה
ממש התרגשתי לקרוא שנרשמת לתואר שני... אני סיימתי מזמן תואר שני וממש נהניתי מהלימודים הללו.. בתואר ראשון ההרגשה היא של נגיעות נגיעות, בתואר שני נכנסים קצת יותר לעומק וממילא אותי זה מאוד עניין... כ"כ התרגשתי לשמוע שאת בוחרת בחיים !!! וגם הכותרת ים.. נגעה לי בלב.. רוצה לחבק אותך אם את מרשה... אגב, כנראה שאני מזדהה איתך באיזשהו אופן מאוד עמוק.. גם הסתיו וגם ההתמודדות עם הקונפליקט הנצחי הזה של חיים ומוות וכשאת כותבת לפעמים על ניצחון ההרס והמוות זה "מדביק" גם אותי.. ועכשיו כשקראתי אותך הרגשתי שנושפים לתוכי נשיפות של חיים.. אז תודה גדולה לך על שאת יישנך /על קיימותך ועל הבחירה בחיים !!!! ומברוק על לימודי התואר השני !!!! איתך, במבי.
לקרוא אותך ...שימשיכו הפעולות הפחות השרדותיות ויותר חיים ....אתך וסליחה שהוספתי גלים לסערה...
שירה יקרה, את כל כך מרגשת. מחזיקה לך אצבעות. לימודים מתקדמים - מעשה של חיים. בהצלחה ושמרי על עצמך. שמרי נא. מחבקת, סוריקטה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
