התייחסות להודעה"פגישה שלא התקיימה..."
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
ראשית, רוצה לאחל לך אודי, ולכולן, שנה טובה..., הלוואי ואמן. ולגבי העניין עצמו...,לדעתי זו חוצפה לדרוש תשלום על פגישה שבוטלה בשל הנסיבות שצויינו.זה מקומם מאד,נותן תחושה מאד לא טובה,למצב שגם ככה קשה(ועוד מהמטפלת שלך...),ובהחלט מאד מאד מכעיס. מה שעוד יותר מכעיס ובמצב שכזה(ולאור המלצתך הכביכול ברורה אודי), זה לדבר את הכעס...ואיתה. כלומר מה...?לשלם לה כפי שהיא דורשת, ואז לדבר איתה את הכעס על זה, ולהצליח גם להעזר בה כביכול?? יש בזה משהו,כמו מרגיש לי ממש,מעין"ניגוד אינטרסים", כמו תחושה של הפוך על הפוך..,יחסים ככ לא ברורים..., משהי שאמורה להיות שם עבורך,לטובתך,ולעזור,בוחרת להתנהל כך...,אבל...אז אתה כמטופל אמור ,גם להצליח להעזר בה ובתוך זה. ??אני באמת לא מבינה איך זה ניתן,כשבעיקר מעורר תחושה מאד לא טובה,וכשגם כך כל היחסים הללו..,מאד מורכבים ולא פשוטים
הי קרןאור, אני מאד יכולה להבין את התפיסה של שמירת השעה וגם את תחושת הזעם, מאידך. וגם - כפי שאודי ציין - אני מאד בעד לדבר בדיוק את זה בטיפול. מנהל בפורום אחר היה חוזר ואומר - להדפיס את מה שכתבת כאן ולהביא לטיפול. אנשים, מן הסתם היו יורדים מדעתם ומתעצבנים, וגם לזה ישנה סיבה ששווה לדבר עליה. בטיפול :-) לגמרי. גמר חתימה טובה, סוריקטה