ןןווויייוחמרגישה חרא

מרגישה חרא, סליחה על הביטוי... (וסליחה על הכותרת, משו במחשב נדפק ולא יכולה להעתיק את ההודעה). כ"כ חסרת בטחון, מפחדת, מפחדת לנסות ולהעז, אז נשארת במקום הדפוק שלי והלא מתקדם. כרגע מדברת על העבודה אבל תכלס זה נכון לעוד תחומים בחיים שלי. אז נכון שאני זו צריכה לקחת את עצמי בידיים אבל לא רנאה לי שזה יכול לקרות..

הי חנה יקרה, יש מצב שזו התגובה שלך רגע לפני שאת כן מתקדמת, כן לוקחת אחריות? שלך בחיבה רבה, סוריקטה

וההודעה שלך היום הצליחה להקים אותי מהמיטה וללכת להשתלמות שהתלבטתי אם לללכת אליה או לא... אז תודה יקרה!