תקיעות בחיים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי אודי, אני קצת בתקופה לא טובה :( אני מרגישה תקועה בחיים, אני אוטוטו בת 28 ואני עדיין גרה אצל ההורים, עדיין באותה עבודה זמנית כבר כמה שנים, עדיין בטיפול.. כבר 5 שנים(אבל מבחינתי זה טוב, המטפלת שלי מדהימה ועוזרת לי בהרבה פגיעות שעברתי אבל לא מבחינה פרקטית), אני בלי זוגיות.. אבל כן בקשר אינטסבי עם ידיד שלי שזה קשר גם מיני כבר שנה וחצי... עשיתי תואר ופוחדת ללכת לראינות עבודה.. התחלתי לעשות השלמה לפסיכולוגיה במטרה להתחיל תואר שני בטיפול באומנות.. קיבלתי ציונים טובים אבל כבר לא חושבת שאני מתאימה לטפל באנשים בגלל ההערכה עצמית נמוכה שיש לי.. אני מרגישה תקועה וחסרת תקווה לגבי ההמשך.. בכל תחום בחיים שלי.. אני לא מצליחה לעשות צעד אחד קדימה מהמקום שאני נמצאת בו.. אני פוחדת מהצל של עצמי.. איך אני יכולה לצאת מהתקיעות הזאת? תודה רבה אודי ושנה טובה. מאי
הי מאי יקירתי, את דווקא נשמעת לי במצב של עיבוד ומוכנות. לא בלחץ, לאט לאט. מתוך קראיתי את דברייך, הרגשתי שכן קורים דברים. באמת. אפשר לנסות לחשוב מדוע, אולי, אנחנו מנסים להעלים מעצמנו את ההתקדמות. היכן החרדה. שלך, סוריקטה
הי מאי, הייתי מציע "לפרק" את התכניות למרכיבים קטנים, ולהתמודד עם כל אחד מהם בתורו, לפי הסדר. הדרך היחידה להביס את הפחד זה להתעמת אתו. והטיפול יכול לסייע בזה. תביאי לשם את הדברים ונסו לגבש תכנית פעולה. אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
