לכולם - אין כאן מספיק מקום לפרט את השמות, סליחה...

היי לכולם, מקסימים שלי, טוב, אני מנצלת את השקט היחסי... כמה זמן חשבתם שאני אצליח להתאפק ? זה לא כמו להפסיק להקיא, זה הרבה יותר קשה... :-) וחוץ מזה הבטחתי, אז יאללה, חזרתי בכוחות כפולים ומכופלים, איתכם ובשבילכם ובשביל עצמי. עדכונים מהשטח, אני במצב מצוין. ומה איתכם ? טלי - לצערי לא קיבלתי ממך שום הודעה, לא שם ולא שם ... :-( אליאן - אל תכעסי עלי, שאני לא אתעצב אל ליבי, סיגריה ובדיחה, אני מחכה רק לך... מישהי - אני רואה שחזרת למאבק גם בכוחות מחודשים, אז ספרי מה קורה. שרון - איפה נעלמת ? הלכת לנוח קצת... לא נורא, תחזרי מהר. ללה - איך היה בפריז ? חוויות ומהר... איך הסתדרת עם... ? ג'קי - מה קורה איתך ? ראיתי פה דיון מרתק עם פולי, סוף סוף הדברים מתחילים לצאת, יפה. אורה - איך העבודה החדשה ? צריכה עזרה ? עצות ? משהו ? בילי - מה איתך ? קנית עוד דברים יפים בשוק מאז הפעם האחרונה ? היית בגינה ? רחל - מה עם הילדים ? עוד מציקים ? מקווה שלא שכחתי אף אחד, ואם כן, מיד להזכיר לי, השתדלתי ... ואיך אפשר בלי שיר עידוד קטן אחרי כל כך הרבה זמן - "לפעמים אתה פתאום מרגיש מאושר החיוך התמוה והבכלל לא מוסבר מופיע על פניך כאילו לא היה שם מעולם כאילו אף פעם לא נעלם העננים שהעיבו כבר נעלמו וחלפו אל מקום לא ידוע הלכו ושם פשטו השמש קורצת בקרניה הארוכות ובאורה ובחומה מלטפת אותך רכות רגוע ושלב אתה יושב מתחת לעצים מסתכל בתמיהה בעלים הנושרים מרגיש רוח עדינה חרישית נושבת מקשיב למנגינת הציפורים המהססת בשקיעה מול עיניך מופיעה לאיטה ואתה חש איך אופף אותך קסמה מספר כוכבים קטנים וירח מלא מפציעים בשמים הכחולים בהחבא אתה יושב שם בדומיה באפלה ולא מבין איך התרחש הנס המופלא לאן נעלמו הפחדים והכאבים המשתקים ואיך עלו במקומם החיזוקים והחיוכים כיצד התחלפה החשיכה באור הזורח ואיך השתתקה ההמולה והשקט פורח אתה לא מתעקש להבין את הכל אתה נשען לאחור ומרגיש כל יכול" מקווה שאצלכם זה גם ככה, ואם לא שיהיה בקרוב, שלכם, אביב.

נכנסתי רק לרגע, ולמען האמת- בלי לצפות להרבה... איזה אושר!!! את כאן!!! אני לא נשארת הרבה הפעם ("ימבה" לימודים!) , אבל נשארת מספיק כדי לומר לך שאני כל כך מאושרת שחזרת! חיבוק ענקי ממני. מישהי

מישהי מיוחדת ומקסימה, קבלי חיבוק חזק בחזרה ממני, אני אשתדל להיות כאן בשעות שקטות, וככה אני אוכל לקיים את מה שהבטחתי. כשתתפני מלימודיך החשובים והקודמים לכל כמובן, תעדכני אותי קצת במה קורה איתך. ואם את צריכה עזרה בפרוייקטים... גם בשביל זה אני כאן. שלך, אביב.

היי טלי, לא הבטחת לי מה שביקשתי ממך, מה זה אומר ? שסתם לא הספקת להשחיל אף מילה מרוב שהצפתי ? או ש... ? אביב.

אביב יקרה, אני נורא נורא מצטערת... אבל זה בטח האלצהיימר המוקדם שלי...איזו הבטחה? ואגב, אני באמת שמחה ששבת אלינו, לפורום. ברוכה השבה! טלי פרידמן

א ה ל ן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מתוקונות.איזה כייף. לא נעלמתי כלל, אני כאן, בגופי וחשוב יותר בליבי ונפשי. שלומך, ברור כשמש הזורחת , נהדר ואני מאושרת לקרוא שאת אכן חשה בטוב. גאה בך על שניטרלת את הגורמים שמפריעים לך בדרכך להבריא. לדידי זהו שלב לא פחות חשוב מהפסקת אקט ההקאה. העובדה כי הבנת כי הדבר היחידי שצריך לעמוד לנגד עיניך הוא היותך בריאה בנפשך ורצונך להבריא מחולייך הפיזי וכי אחד האמצעים הוא חברייך בפורום, הוא שלב מכריע. היות ובדרך העקלקלה לעצמאות אליה את חותרת, תמיד צצים מכשולים חלקם בדמות התחושות הקשות שבעבר הביאו עמן את המפלט להקאות וחלקן עוטות פרצוף אנושי, אבל שתיהן מכשולים המפריעים וברגע שאת לומדת לנטרלם, ובכן יקירה עלית על הגל.......... שמחה ששבת, האביב כאן אתנו, כאן..... הרוכה השבה. שרון

שרון.... היי, מה שלומך את ? ספרי לי, אל תתחבאי, אני כבר יודעת... :-) את צודקת צריך לפעמים למצוא פתרונות יותר טובים מאשר סתם לברוח. לזהות את המכשולים ולמצוא את הפתרונות הכי יעילים, המטפלת שלי הבהירה לי את זה. וללכת מפה זה פתרון גרוע עבורי. אני שואבת כל כך הרבה כוחות מהאנשים פה, שאין שום סיבה בעולם שאני ארצה או יוכל לוותר על זה. ההקאה זה שטויות, להפסיק את זה היה קשה בחודש הראשון, ואחר כך זה נהיה קל, והיום זה כבר לא מורגש. באמת. בשיא הכנות. אבל עכשיו גם הדברים האחרים מתחילים להעלם, הדכאונות והאובדנות, וזה הרבה הרבה הרבה יותר חשוב בשבילי. אני מקנה לזה שאני היום מחייכת וצוחקת ואנרגטית, הרבה יותר משמעות, מאשר סתם להפסיק לאכול ולהקיא. לחתוך את הבולמיה בבשר החי, זה כוח רצון וזהו, אבל לחזור לחיים, כמו שעכשיו קורה לי, זה כבר משהו פנימי ועמוק, ומדהים... שלך, אביב.

היי נשמתי ! הבאתי ועודך הבאתי...... ולו רק בשביל שהחיים יהיו לנו מתוקים. שלך ופה . דניאל.

דניאל יקירי, אני מתרגשת... משובך... מהיותך... כתבתי לך למעלה... שלך אוהבת , אביב.

היי מותק! מה שלומך? את יודעת מה מפתיע אותי, שבין השמות שפנית אליהם, את פנית גם אליי.... אל ג'קי..... אני...?! זאתי שמנסה לא להפריע.. שלא ישימו לב אליה... שלא תטריד אף אחד... שמת לב אליי? אני לא מאמינה? חשבתי שאני בלתי נראית?.... סתם... לא להגזים אני שמחה שחזרת ואני מקווה שאת מרגישה טוב..... בקשר לשיחה עם פולי..... היה מרתק, יש לה סיפור מעניין, לא נעים אזל יש לזה הרבה צדדים..... אני מקווה שהיא עוד תחזור אלינו.... שלך , אני..... ג'קי הבלתי- נראית.... כן, בטח.