סוריקטה, התשובה היא כן!

מוכנה ברוב חן והדר להענות להצעתך לאימוץ :) וברצינות, גמני מעריכה את הכנות על כמה שלא פשוטה היא לי. היום נאמר לי שביתי קודר ולא מזמין.. העציב אותי, ושאלה כמה לקחת את זה פנימה, וכמה לדחות... גם איתה, היא מאד כנה, אבל גם מאד משוכנעת בצדקתה, ומכעיסה אותי בביטחון הזה...וזה בלתי נסבל הצימוד הזה, שבו כל פעם שהיא חיה אני מתמוטטת, וכן הימור, את צודקת, מצד שתינו, היא קיבלה אותי לאחר שבהתחלה סירבה ואני לחצתי ואני הגעתי עם רקורד של הרבה טיפולים כושלים. בכל זאת נראה לי שיש לך קצת יותר יכולת להכיל חלקיות, היא נסעה לפני שלושה ימים וכבר הספיקה לענות לי על שני אימיילים ובכל זאת זה לא עוזר לי לא להרגיש לבד... אני עצובה וכועסת וזועמת יותר נכון ומפשלת בכל מקומות העבודה שלי ומרגישה את עצמי על הקצה.. לא יודעת.. תודה סוריקטה! את קול באפילה!

נדחפת לכן ..רק להגיד שקוראת אותך ומאוד בעד ישירות גם שכואבת ומבינה את הקושי שלך ובכל זאת ...את זוכרת היא תחזור זה עובר מהר מהר ...הנה המטפלת של במבי כבר חוזרת היום וגם שלך כבר בדרך עם כוחות מחודשים .

הי גלי, את יודעת, נראה לי, ואני מתביישת, שגם ביתי באיזה אופן אינו מזמין. אבל אם מורידים כמה שכבות כיסוי (תרתי), תוך זמן קצר למדי הוא הופך להיות כן מזמין ונאה וחמים. טמון בו הפוטנציאל הזה. הביטחון הזה של המטפלת שאת חווה בעוצמה - הייתי מציעה לקחת בחשבון (בעיקר בגלל הביטחון שלך ואי הטלת הספק בהרגשה הזו מולה) שהפסיכולגית אינה כה בטוחה או יהירה. שהיא, אפילו, יודעת היטב צניעות מהי. ובך, כפי שכבר סיפרת, יש גם תחושת קנאה, גם היא בעוצמות נכבדות. נשמע לי שזכית במטפלת מעולה. העובדה שלחצת להתקבל מבורכת מאד בעיניי ומראה על צד בריא וחזק. על משאלה להתגמשות והקלה. נשימה עמוקה ובריאה. אוויר חדש, שלך, סוריקטה