מיכל יקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
היי מיכל איזה דה זה וו עשית לי כשקראתי מה שכתבת על החרא של הספה. אני יספר לך שאחרי שהתלוננתי על אבא הרגשתי שיוצא ממני קיא וקקי כתבתי למטפל שלי שיש לי קקי בתוך הפה וזה היה ממש מגעיל וקודם הייתי מפחדת לדבר על קקי והצבע והרייח ועכשיו שכתבת שהספה חרא חשבתי שזה הזמן להוציא את החרא שיושב בפנים קקי שנשאר בפנים ולא יוצא עושה בלגן בפנים וכואבת הבטן רוצה להגיד לך, מיכל יקרה תשכבי על הספה ותוציאי את כל החרא שמפריע ומציק לילדה וגם למיכל הבוגרת. רוצה להגיד בבקשה אל תלכי ותנטשי שוב את הילדה הקטנה תנסי להיות אמפטית יודעת כמה זה קל להיות אמפטי לאחרים וכמה קשה לעצמנו וגם אל תרדי על עצמך הכסף אף פעם לא הולך לחינם זה תהליך תכבדי את התהליך ותכבדי את ההגנות אוהבת אותך הילה
תודה שכתבת! כלום אצלנו לא פשוט, הא?
תודה שכתבת! לא פשוט, הא?
נכון מורכב מאוד אבל, לא בלתי אפשרי אוהבת הילה
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
