ינשוף, שירה , סוריקיטה ומי שזה מעניין ....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

07/07/2016 | 11:21 | מאת: אביב 22

רבות אנו כותבים על הפיצול , הניתוקים , חלקים , קולות ... יכולה ורוצה לשתף אותכן בתהליך שלי רק מהמקום האישי שלי .. עושה את זה כי אני יודעת כמה זה מפחיד משתק גורם לחרדה ואולי הנסיון האישי שלי יעזור לכן... ואולי הנסיון שלכן יעזור לי . מבחינתי כל הפחדים גם מגיעים דרך חלקים /קולות מסויימים פעם הייתי דוחקת אותם ...בטון של אל תבלבלו לי במוח , תזוזו מכאן אתם סתם מפריעים (ואז הם היו באים מהדלת האחורית בהתנגחויות בטיפול , ינשוף צעד אחורה ..). היום אני נוקטת דרך אחרת . יותר ישירה ומספרת עליהם בטיפול ..גם אם מביך לא נעים והכי שבהגיון מבינה שזה מטומטם וילדותי , נכון אבל זה ישנו. אישית מה שהבנתי על עצמי ואולי יתאים לכן זה שהשחור לבן שאנחנו מדברות עליו זה הקצוות בן ההגיון והרגש . רוב הזמן אני עובדת מההגיון ודוחקת את הרגש כי הוא מפחיד / מאיים / מביך לא נוח לעיכול ... הדבר הכי חשוב בעיני ואני כותבת את זה כאן כל הזמן זה לתת מקום לקולות ולחלקים האלה . מובן שלא בכל מקום ולא בכל זמן אבל בחדר הטיפול זה המקום ..וכן זה נשמע הכי הזוי ומטורף לשמוע את עצמי מדברת בקול של ילדה זה הזוי לשחק בבובות בחדר שלה זה הזוי עד מטורף להיות שם ותמיד זה נותן הרגשה של מה ההצגה הזו למה אני מתנהגת ככה מה זה השגעון הזה . אבל אני יודעת שזה המקומות / הגנות שהצילו את חיי . מירב הקושי שלי היום זה להתקרב לחלק של הנערה , שם ההתנהגות שלי לא נעימה לפעמים , אבל יש בי גם תכונות מדהימות שבאות משם . אהבת הזולת , חוש צדק מטורף , אומץ כוחות ועוד המון המון דברים טובים שאני לומדת להכיר . זה לא פשוט ולא קל כי כשהיא באה אני הולכת וההיפך ..אבל בשביל ההחלמה כדי שהשיג שילוב של האסרטיביות והפסימיות כדי שלא יהיה כל הזמן שחור ולבן אני חייבת לקבל את החלק הזה על כל מה שיש בו ...(וזה השיח שאני מנהלת עם אודי כאן) ינשוף יקרה הצעד שעשית הוא ענקי להסכים לשמוע לקבל להיות איתם זה מדהים בעיני ..את יודעת ביום שהרגשתי ש"כולם"אני הייתי הכי מאושרת בעולם ...פתאום אני מצליחה לא רק לדבר עם עצמי בקול רם כי אם לנהל שיחות עם כל הקולות , להקשיב להם לענות להם לראות עם הבקשות מקובלות או לא ..מן הסתם אני לא אקח דובי או בובה לעבודה אבל כן בבית אני אתן להם זמן להיות. שירה הרצון שלך לגעת לנסות להיות לאט לאט יקרה תצליחי לבטוח בעצמך במי שאתך מלווה ותאפשרי ..שוב רק מעצמי זה מגיע שזה נכון לנפש אין לדחוק בדברים אבל בהחלט אסור לוותר לקולות שבאים ממקום של הרס .. אתן חשובות ומגיע לכן רק טוב והרבה ..אשמח לתגובותיכן אוהבת אותכן מאוד וגאה בכן שאתן לא מוותרות ..

07/07/2016 | 13:53 | מאת: שירה

תודה על השיתוף אביב יקרה. יש לי המון מה לומר אבל לא יודעת איך.

07/07/2016 | 18:01 | מאת: אביב 22

הייתי שמחה מאוד מאוד אם היית פשוט כותבת אם זה נכון לך ובטוח לך...גם מפוצל אני כנראה אבין אבל שוב את מוכרחה קודם לשמור על עצמך ...

07/07/2016 | 14:13 | מאת: ינשוף

אני רוצה לאומר לך שהשיתופים שלך ממש- אבל ממש- מקלים עלי- הדרך שעברת ושאת עדיין עוברת.!! בגלל כשאת במקום קצת יותר מתקדם ממנו התיאורים שלך על הכל כל כך משקףת את חוויתי- ואז אני פחות נבהלת . את מתנה בשבילי בחיים אביב- אוהבת

07/07/2016 | 18:03 | מאת: אביב 22

וינשופי זה הדדי גם אני נתרמת ממך כל הזמן . חיבוק

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית