סוריקיטה מדהימה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כמה שההודעה שלך שם למטה ריגשה אותי , תפסה אותי במקום מבולבל ומפוצל אבל חדרה את כל הקירות והקולות ... איזה התקדמות , איזה פתיחות וכנות כל כך שמחה עבורך שאת שם ...מאמינה בך וברור מעל לכל ספק שמגיע לך שאת ראוייה אפילו יותר מראוייה ...ראויים לך . אוהבת אותך חיבוק
הי אביבי, תודה שאת כאן. כתבתי לך גם למטה ואעתיק: נהדר בעיניי שהבאת לטיפול את התכתובת מכאן, ולא דחקת הצידה כי נושא-חשוב-אחר-בוער או גובר עליו בסדר הקדימיות. נהדר שאת גם מוכנה להקשיב לעתים ושאת מכירה שבהיות תגובת בטן שוללת מכל וכל יש לחשוד ולבדוק. בעדך, סוריקטה
הי יקרה שוב הגבתי לך אתמול ולא עלה:) , זה יעלה בוודאי מאוחר יותר או בכלל לא ...אז מנצלשת את העץ הזה ..גם לתגובה שלך על כך שלקחתי לטיפול. סוריקטוש השיח מתחילתו עם אודי השאלות על אז היו כדי לקחת לטיפול..ברור ומובן לי שכאן יש לי הזדמנות כי הדברים כתובים , מתועדים וכך הם נשארים לי כדי לעשות עליהם עבודה . רוב מה שאני כותבת כאן , ברור שכל מה שאני כותבת בהבט האישי מגיע לחדר. סתם כי בא לי לשתף אותך העצירה שכתבתי לאודי הייתה לנסות לעצור את הפיצול והכאוס שהייתי בתוכם ..והיותר חשוב היה המעבר לא ידעתי איך "כולנו" נגיב לקליניקה החדשה.. וסוריקיטה אני מאושרת יש לי מטפלת ויש לי מקום בטוח ..כל התקופה זה היה מטפלת אבל מקום כל כך לא בטוח, ומאוד המוני (גם לדעתה ) ומה שלומך את? האם עברה תחושת הבלבול...חיבוק וסופ"ש רך נעים ופעיל בדברים מרחיבי נפש ...