קטנה...............................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
קטנה בתוך עריסה נחבאת, רק עיניה מביטות מבעד לשמיכה, מחכה למגע הרך, לליטוף. קטנה כל כך, כמהה למגע יד, למילה הנכונה שתבוא.... אם תעז לבקש עטיפה מנחמת, אולי כך תחמול על עצמה. השקט צורם מבכייה האילם, הרוח שורקת, תריסים נסגרים, הלב נאטם, אך היא לא רוצה לוותר.... התדע את בכייה כי רב? התבין את המיית ליבה? התגש להרימה, לחבקה בחום? קולה לא נשמע אך עיניה מבקשות... עטיפה שקטה, כיסוי של שמיכה שקט נפשי וחום אנושי, ללכת לישון, לא לחשוב בהקיץ, לא לחלום חלומות של עבר.
הי מיכל, אני הייתי ממליץ להשמיע את קול הבכי, כן לחלום, כן לבטא... (ואת עושה זאת...), אודי
חיבוק לגדולה לקטנה ....תמשיכי לתת מקום לכל מה שמרגיש וכואב .