אודי

ניסיתי להסביר לך שדרושים מאמצים כדי לקיים חיים מקבילים, לתפקד עם ההפרעה בעולם האמיתי. לשבת בישיבה ולהרגיש איך אני "מתפוגגת" ולהיות בחרדה שאאעבור למצב תודעה אחר. להעביר מצגת ולהתקע כי הרעש בפנים עושה מיסוך כזה שהמילים נעלמות. כשאתה אומר זה העולם האמיתי, נכון, זו המציאות שלי, אני וההפרעה שלי. שבת שלום שירה

האמת היא שאני מזדהה עם כל מילה שכתבת.. המאמץ המתמדת לחיות חיים מגבילים- הפערים- מתיש.. מבינה אותך כל כך... אנחנו חיים "כאילו " חיים נורמטיבים בחוץ אבל האמת זה שחלקים אחרים בתוכינו לוקחים המון מקום אבל אנחנו מחזיקים בכוח בפנים וזה מתיש .. רק רציתי שתדעי שאני רואה, שומעת ומבינה אותך...