אודי יקר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כשראיתי שההודעה לא עלתה והבנתי שיצאת מהממשק נאחזתי ביד המושטת שלך מהפעם הקודמת שיצאתי מאיזון:) וחשבתי לעצמי שעד רביעי אני בטוח כותבת לך תחת ההודעה ההיא שהכל נפלא וחזר לאיזון. לצערי הסטרס לא פחת אני כל הזמן מרגישה שמישהו עומד מאחורי זה פשוט מתיש. הפער בן הכלא של קצב לכלא שלי פתח עומק של בור שאני נאחזת לא להשאב לתוכו. דייקה סוריקיטה מפורקת מאוד. עייפתי אודי עייפתי מלהלחם מלהבין את עצמי מלהיות אני והיא ואנחנו מלהחזיק את המכלול . אודי זה כל כך עצוב עייפתי מלהיות אני צריך בשביל זה כל כך הרבה כוחות . שאולי חוץ ממי ששם היה ומי שאיתנו בקליניקה לא יכול להבין ולתאר... אני יודע
אני יודעת שזה גל ויודעת שהמעברים היום יותר מהירים ויש לי במי להאחז ואני עושה את זה ובכל זאת אודי עייפתי ... האמת שהעייפות שלי מפחידה אותי ...מפחדת להתפרק יש בי חלק שמושך לכיוון הדיכאון וההתכנסות עמוק פנימה . ואודי כל כך תודה שאתה כאן באמת כל פעם מחדש פשוט נגמרות לי המילים.
הי אביב, זה בסדר להתעייף, זה סימן שעובדים קשה. ומותר לנוח, לא חייבים להתפרק. נשמור שאיש לא יפגע בך כשתנוחי. אודי
מביך אותי שאני לא יודעת מה להגיד לך...כל כך מביננ אותך...כל כך מוכר...שונה אבל מוכר... מקווה שעוד מעט תרגישי הקלה...
את פשוט מרגשת נוגעת ...אוהבת אותך לא חשוב מה את כותבת ..יושעת שאת איתי וזה המון . אז פשוט תודה על היותך
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
