אנחנו כאן כדי לזכור!

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/05/2016 | 11:20 | מאת: הילה

אנחנו נפגעות גילוי עריות ונפגעות תקיפה מינית נאבקות על חיינו נאבקות להיות קיימות ולא להיות שקופות היום בערב יום השואה אני קוראת לכולנו לזכור ולא לשכוח! אנחנו שורדות גילוי עריות עדיין נאבקות על קיומנו רבים המכחישים אבל אנחנו כאן כדי לזכור! לזכור ולא לשכוח לדבר ולאמר לכולם אנו נפגעות! פגעו בנו האנשים שהיו אמורים להגן עלינו! היום ביום השואה אני אתכנס ואספר לבן זוגי את סיפור חיי אעמוד מחר גם עבורי ואקדיש את היום הזה מזמינה אתכן להגיב/ להתיחס הילה

04/05/2016 | 19:26 | מאת: אביב 22

האמת הילה שבשנים האחרונות אני באמת מרגישה שגם לי מגיע יום שואה כזה לזכור ולא לשכוח ...גאה בך על הצעד הלא פשוט שאת מתכוונת לעשות . איתך

04/05/2016 | 20:15 | מאת: חלום

אני גאה בך!באמת מכל הלב...

05/05/2016 | 07:43 | מאת: סוריקטה

את יודעת, הילה, עברתי ניצול מיני בתוך המשפחה וניסיונות אונס ומגע לא מותאם ממשך שנים ארוכות, ואיני משייכת את עצמי לקבוצת נפגעות תקיפה מינית או גילוי עריות. הפגיעה העיקרית מבחינתי, זו שגררה פגיעות והתעללות נוספות, מכל מיני סוגים, היא ההתקפה של אמא. וגם עליה, על אמא, לא הייתי אומרת שהיא אישה רעה. אלא פסיכוטית. מה שעשתה לא עבר דרך התודעה שלה. לא עבר דרך הקורטקס. הסיפור שלי מוכחש, מאד קשה להאמין. גם לי עצמי, ואולי זה לב העניין. התחושה שלי. היום אני יודעת, מקווה, שהמטפל מאמין להיסטוריה ועד לה. יש אדם נוסף בחיי שגם הוא יודע את האמת הזו. אולי ביום השואה והגבורה אנסה לקחת לי חופש (רגש). אנסה קצת לטפח את עצמי. מה שאמא לא מרשה. סוריקטה

05/05/2016 | 18:54 | מאת: אביב 22

את יודעת ביום התקשרתי לאמא די בגללך ..בגלל יום השואה ויום הזכרון שיש לה נגיעה קרובה בהם...והחלטתי להיות בחמלה . האמת כל כך מבינה אותך גם אני מרגישה שהבור הגדול ביותר שלי זה הניתוק הזה של אמא שלא כמו אמך לא חולה ולא ממש התעחלה בי אבל הניתוק שלה ועוד תחלואי הנפש והאימרות שמלוות אותי עד היום . כואבים ומוחשים יותר מכל פגיעה מינית שעברתי ...עצוב חיבוק לכולך

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית