אשמח לשמוע מה דעתכם

מחלוקת ביני לבין המטפלת. עד עתה לא התמודדנו עם נושא של ביטולים של פגישות, לא היו כאלו, כבר כמעט שנה בטיפול. מעולם גם לא הוסדר הנושא בחוזה טיפולי. לפני מספר שבועות אני נאלצתי לבטל פגישה, הודעתי על כך מספר שבועות מראש כי הייתי צריכה לעבוד באותו זמן, היא קיבלה ואמרה שתנסה למצוא לי זמן חלופי. במהלך השבוע היא סימסה שמצאה שעה פנויה למחרת והאם אני מעוניינת להגיע. עניתי שבעיקרון כן, אבל שאני לא מרגישה כ"כ טוב והאם יש אפשרות שנקבע ושאם עדיין לא ארגיש טוב בבוקר אבטל. היא ענתה בסמס תשובה עמומה "מחכה לך (עם סמיילי)". למחרת באמת לא הרגשתי טוב וסימסתי שאני לא יכולה להגיע, והתגובה שלה כבר הלחיצה אותי כשהיא ענתה "זאת הפגישה שלך ותבחרי את אם לבוא או לא לבוא". בשבוע לאחר מכן היא אמרה שאני צריכה לשלם על הפגישה, כשהתעמתתי איתה ואמרתי שהיא היתה צריכה להבהיר כשקבענו וכששאלתי על כך שאם אבטל אשלם, היא ענתה לי שאני חצופה, ושאני לא לוקחת אחריות, ושהיא השתדלה ומצאה לי זמן חלופי. היא נורא מרגיזה אותי והיא כ"כ בטוחה שהצדק איתה שהייתי צריכה לשמוע מהצד מה אחרים חושבים על הסיטואציה... תודה גלי (נ. ב. סאנדי, את צצה ונעלמת כאן, לא שכחתי שלא עניתי לך עדיין, פשוט באמת תקופה קשה.. ) (נ. נ. ב זה שהתיחסתי לסאנדי לא אומר ששכחתי את כל היתר! זוכרת אתכן, חושבת עליכן, מקשיבה לכן וכאן איתכן).

הי גלי, לפי איך שתיארת את הדברים, המטפלת באמת לא הכי בסדר. לדעתי הכי טוב עוד מלכתחילה להסדיר ביניכן חוזה טיפולי הכולל מדיניות של ביטולי ודחיית פגישות. ולא לאפשר תשובות עמומות במקרים אלו גם מצידך...אחרת יכול לגרום לפגיעה באמון ובקשר. לגבי הפגישה שכבר בוטלה - לא יודעת מה לומר על כך. הייתי מנסה לדבר איתה על כך שוב. את מוזמנת לשוב ולעדכן ...

את ממש צודקת! שתהיה שבת מקסימה!

זה עסק מסובך...תמיד, כי איננו יודעים מה טיב היחסים בניכן. ונראה לי שהיא פרשה את זה שאת לא מרגישה טוב כ"לא רוצה לבוא" אבל זה רק מהקריאה שלי אותך וכנראה שזו חוסר הבנה אחת מול השנייה, עכשיו הכי טוב יהיה אם זה יהיה בהסכם בניכן, אצלי זה 24 שעות מראש, אבל אם אני חולה ומבקשת מראש להודיע בבוקר לראות איך אני (כשהפגישה אחר צהרים) אז אני לא משלמת..אבל שוב הפרוש כנראה של לא מרגישה טוב היה שונה שלך ושלה...לכן היא גם כתבה את אשר כתבה שזה תלוי בך אם לבוא או לא. אלו בדיוק המילים של המטפלת שלי כשאני לא ממש יודעת אם להגיע....מקווה שתמצאי את הכח להחליק את העניין ולא לריב איתה. לכלנו יש פגמים אז אולי זה שלה..לא חושבת שהיא מרגישה תמיד צודקת, זאת הרגשה שלך כנראה וחבל...וכמובן שהכי טוב ללבן איתה את העניין. בהצלחה, מיכל

היא לא חשבה שזה לא מרגישה טוב מצברוח כזה.. הייתי אחרי פרוצדורה רפואית מסובכת.. נכון שגם כעסתי עליה שהיא לא ליוותה בדרך כלשהי את הפרוצדורה, אבל כשאמרתי שלא מרגישה טוב היא ידעה שבגלל ההתערבות הרפואית... תודה לך... שבת נעימה...

גלי הי, מעניין.. כשהגעתי לאמא צביה לפני קרוב ל 7 שנים גם אנחנו לא דיברנו על התמודדות עם ביטולים. ואיכשהו נוצרה איזושהי הבנה ללא דיבורים שאם אני /היא לא יכולות מאיזושהי סיבה לקיים את הפגישה במועדה. אנחנו יושבות עם היומן וקובעות מועד חלופי (לפעמים אנחנו מדברות על כך מס' שבועות לפני.. מתי שנודע לנו שאין באפשרותנו לקיים במועד ) קורה לא אחת שממש יום/יומיים לפני המועד נודע לנו שאין באפשרותנו לקיים וגם אז אנחנו מנסות למצוא חלופה (בד"כ משהו חירום/דחוף כמו רופא לילד וכו') בעבר, היו פעמים שסימסתי לה שאינני חשה בטוב ואז היתה מתקשרת לברר ודיברנו על כך. בד"כ היתה משכנעת אותי להגיע ואכן הגעתי .. ופעמים רבות הרגשתי השתפרה בעקבות הפגישה ( החיבור של גוף-נפש ) היו מס' פעמים שלא הגעתי ושילמתי על הפגישות (בעיקר כשעשיתי זאת "כאקט ענישתי "כלפיה, גם בפעמים שאמרתי שאינני חשה בטוב אך היה ברור שגם איזושהי מצוקה רגשית מופעלת כאן. גם אז שילמתי. למרות שהיא לא ביקשה.. איכשהו ,הרגשתי ... אבל מה שמעניין הוא שמעולם הדברים הללו לא דוברו ביננו.. אני נפגשת איתה היום בערב.. ייתכן שאעלה את הסוגיה הזו ואשאל אותה למה מעולם זה לא דובר ביננו... מעניין.. במבי.

נו, דיברתן על הנושא? אני מרגישה שלא מסוגלת לשלם על פגישה שלא הגעתי, גם ככה נושא התשלום מסובך לי כלכלית ונפשית, ומרגיש לי שהיא ממרום האולימפוס עם הבית המפואר והקליניקה המפוארת והנסיעות לחו"ל והשכר הרב מבקשת ממני לשלם ואומרת לי שאני חצופה... מרגיש לי מרושע... מקווה שסוף שבוע נעים עובר עליך! גלי

באמת מצב מעצבן... היא כנראה הבינה אחרת ממך... לי יצא לבטל בעיקר כשנסעתי לחופש אבל ידעתי להגיד לה מראש... מבינה אותך לגמרי ולפי מה שאת מספרת שהיה זה נראה שהיא התעקשה לא להבין אותך וחבל... לא יודעת איך הייתי נוהגת במקומך כי היה לי בראש שלא הייתי רוצה שהיא תכעס עליי וכאלו, מצד שני אם כתבת לה שאת לא ידועת עוד ושרת לא מרגישה טוב אז לא מתקשה להבין אותה איך הבינה אחרת... מעניין אותי לשמוע איך הדברים יסתדרו או מה תחליטי או תחליטו לעשות

הכל רעוע עכשיו, גם אני מקווה שיסתדר... שבת נעימה לך..

הי גלי, גם את קצת צצה ונעלמת כאן, כך תחושתי. ודווקא בקשר לדברים שכתבת בעבר הדי קרוב - מאד מכירה, לפחות מהעבר, את ההתבוננות השונה על דברים במרחק זמן, כשברגע האמת ההרגשה שונה ממש. שלילי מקרוב, חיובי מרחוק. אולי זה קצת עוזר? שלך, סוריקטה

כרגיל, זוכרת, אוספת, חושבת, וגם מעזה לומר דברים לא קלים. לא היה לי קל עם ההודעה שכתבת לי בשרשור למעלה, שמשתמע ממנה שאני במקום פחות מתקדם, ושעלי לעבור עוד דרך ארוכה.. גם הפחד משיגעון מעסיק אותי והחיבור שלך בין הזעם לשיגעון. אני יודעת שיש לי עוד דרך ארוכה לעבור, אבל אני מיואשת מכך, אני כבר ממש לא צעירה ומרגיש שהזמן בשעון החול הולך ואוזל.. אני כבר לא במקומות שהייתי מבחינת זעם אבל עדיין ישנו לא מעט, בעיקר כשפוגשת את הקנאה שלי וכשפוגשת דמויות שנחוות כנרקסיסטיות. אני לא יודעת כמה זה נכון אבל ככה היא מרגישה לי.. יודעת כל כזאת.. ומה שכתבת על לחוות דברים ממרחק כחיובי, את מנסה לומר שקצת יותר אבין את ההתעקשות שלה ממרחק? זה אומר שאת כן מבינה? ראיתי השבת הזאת בפייס תמונות של הבית שלה מבפנים.. צורב כמה שזה מכאיב.. וגם הכאב על כך שהתנועה היא מזעם לדיכאון לזעם לדיכאון... לא יכולים להיות שם גם גוונים אחרים? לא קל... אני לרוב כאן כל יום, מאלו שחרדות ובודקות כל רגע פנוי אם אודי כבר העלה הודעות, אבל לכתוב הרבה יותר קשה לי... שבת נעימה לך... גלי