סוריקיטה יקרה

את רואה מצאתי פתרון שלא תסתבכי במקלדת :) את יודעת חשבתי עלייך הבוקר מוקדם בתחילת משמרת באחת העבודות שלי . העבודה שלך זה כזה תיקון , את מדהימה בעיני. קראתי אותך אני מאמינה לך. בהקשר למה שכתבת לי אצל איה ..כן ולא ניפגעתי כאן אמיתי מהמילים אבל ברור שהמאבק הוא פנימי . הרי יכולתי בקלות (כנראה שלא ) לא לתת למילים לחלחל ...ובכל זאת נתתי להם . כן המקום שלי כרגע מאוד לא בטוח בתוך עצמי הרבה קונפליקטים בן החלקים אל תשכחי וכתבתי את זה כאן שמה שכתבתי / חשפתי ראשוני גלמי עוד לא עבר שום עיבוד . הרבה דברים שקשורים זה לזה סוף טיפול - התחלת חדש מטפלת שעוד לא בטוחה איך לתת לי להביא את הדברים מפחד להצפה לא נשלטת ..הרסיסים שהגיעו לכאן , הגיעו מתוך מצוקה מתוך חוסר יכולת באמת להכיל אותם עם עצמי אז כן מילים כאלה ערערו אותי לגמרי ... וכן סוריקיטה את חווה אותי מאוד נכון על החרדות והקושי תקופה לא פשוטה מאתגרת משהו ומצד שני משהו הרבה יותר שלם ...שוב מתוך הנסיבות שכתבתי למעלה ותוסיפי את ההבנה שבחשיפה כאן ומכאן את מקבלת חלקיות תמונה . ושוב אומר לך אוהבת את מה שאת כותבת ובכל זאת אוסיף עוד דבר אחד שאומרת גם לעצמי כל הזמן ..כולנו דומות ובכל זאת כולנו שונות מאוד...כל אחת מאיתנו בשלב אחר בטיפול בראייה אחרת במקום אחר , באמת אחרת ... בדיוק כמו שכל מטפל בגישה אחרת , במקום אחר בהסתכלות שונה על החיים על הדברים. יותר מזה בגלל שהכל מאוד סובייקטיבי את רואה רק את מה שאותו חלק שכותב מביא איתו באותו הרגע, המכלול מורכב יותר חושבת שאצל כל אחד זה כך . אישית למדתי שמה שיוצר אצלי התנגדות שווה עבודה ....שבוע קסום יקרה.

אביב יקרה, שמחה בפתרון שמצאת :-) מכירה את המקום (כפי שאני מכירה מעולמי) אותו את מתארת. קרי, יכולה להזדהות על פי דרכי. בוודאי שקיים שוני וגם דימיון. כל אחד והמקום שלה בתוך הטיפול. את חזקה ומצליחה לעשות דברים שאיני בטוחה שהייתי יכולה. ומסכימה, מציגים פה תמונה חלקית, ואולי באופן מכוון כזו שמתמקדת בחלקים הדורשים התייחסות נפשית מיוחדת, וייתכן שאנחנו לא באמת מכירים את המכלול. מאמינה שמבחוץ כולנו, לפחות רובנו, נראים אנשים כאחד האדם. בוקר אור, סוריקטה