Avivush היקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
(לא בבית כמה ימים ומהפלאפון קצת קשה). ובכל זאת, כנראה שזה הזמן הנכון לכתוב לך ועבורך. מרגישה סערה, הרבה הרבה רגשות. את לא בורחת, את מנסה שוב, רוצה ולא רוצה. קשה. כואבת אותך את המקום בו את נמצאת כאן ואולי בעוד. רואה אותך כאן לא מוותרת, מחפשת עוד מילים, להסביר, להבין. זה מורכב. אמיתי כאן, לפעמים מדי. חשוף ולפעמים עד פוגע. לאט לאט. מה שהכי נכון ומתאים לך כרגע. ויכול להיות שעכשיו המקום כאן עם כל ההשלכות יחד עם העולם שבחוץ צריך רגע הפסקה או יותר. ושתדעי - מילותייך אליי עזרו לי, הרגשתי דאגה, שאת חושבת עליי, שאכפת לך ממני. בעולם שבו הרבה פעמים אני מרגישה לבד, זו המתנה הכי גדולה בשבילי. יחס. תודה לך יקרה. אוהבת ומעריכה וחיבוק ים וגדול, אם מתאים. את בליבי. חנה
תודה אהובה תודה על המילים חמות ונוגעות את מיוחדת ולא לבד ...שבת שלום
מהתכתובת שלכן מתקבל הרושם שאתן חברות טובות, לפחות כך זה מצטייר על גבי הפורום. תמשיכו לתמוך אחת בשנייה. הייתי רוצה להצטרף אליכן אבל קצת קשה לי עם הכתיבה בפורום. אז בינתיים אני רק קוראת.....