המטפל שלי.........................................
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הוא יודע שקשה לי... שולחת לו הודעות הכל לפי החוזה שלנו... ביום שני בבוקר הוא התקשר זה היה יום לפני שהתחיל יום הלימודים שלי. לשאלתי הוא השיב שהתקשר להתעניין בשלומי וזה ריגש אותי עד דמעות.. היום לא יכולנו להיפגש והוא התקשר ושאל אם אני לוקחת את הכדורים? ואם זה קשור ללחצים? ואם אני יודעת ממה נובע גל הדיכאון הזה? אני חושבת שההתכווננות שלו אליי לא יכלה להגיע אלא אחרי שנים של עבודה ודיבור על הקשר ועל החוזה הטיפולי, על הציפיות שלי והיכולות שלו.. ממקום שהוא יודע שאני לא יהפוך להיות תובענית... בפסח נחגוג 6 שנים לטיפול אני גאה בו בי ובנו שעשינו את הדרך הזאת... אל תוותרו... גם כשקשה ושורף... אל תשרפו גשרים ואל תברחו... יום אחד תסתובבו אחורה ותראו את הדרך שעברתן לא לבד, סוף סוף לא לבד, עם מישהו או מישהי שהם ממש לא מושלמים, אבל הם מנסים כל כך להיות שם בשבילכם. אוהבת, הילה
מדהים !!! כל כך התרגשתי ומתרגשת מההודעה הזו שכתבת... ממש מתחשק לי להדפיס ולהדביק במקום שנראה לעין... אנחנו (אמא צביה ואני) נחגוג יום הולדת 7 בעשירי ליוני... ח'תכת דרך... מסע ארוך,מתיש,מפחיד,מרגש, נוגע... מסע ביחד.... :))) מקסים הילה !!!! במבי.
במבי אחותי שלי (אפשר?) זה אכן כל כך מרגש, מפעים, נוגע, מחבק, מתיש, מטלטל.... כמו שאמרת עוברים את זה ביחד.... וזה מסע כל כך עוצמתי.. את מתוקה אמיתית. שלך, הילה
ברגע הראשון בקריאה הראשונית זה היכה בי במקום הכואב של סיום הטיפול בדיוק אחרי שש שנים ..ואחרי רגע זה חילחל למקום הנפלא שתמיד יהיה עוד אדם לא מושלם להמשיך איתו את הדרך ..העיניין הוא לא לוותר על עצמיינו על הדרך שלנו ...שיהיה רק בטוב והרבה . שמחה לקרוא אותך ככה .
ממש ממש ממש שמחה בשבילך!!!!כל הכבוד.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
