במבי יקרה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

10/03/2016 | 19:03 | מאת: אביב

מבינה אותך ושמחה שניכנסת ..השורה הזו שזה רק צעד ראשון גם אותי הבהילה מאוד וכי קצת קשה ולא ממש בטוח אבל את יודעת אני סומכת על אודי שהוא עושה צעדים עבוריינו ולטובתיינו . תודה יקרה שכתבת באמת דאגתי לך ...

10/03/2016 | 20:27 | מאת: .במבי פצוע..

אביב,מיכל וסוריקטה, קראתי את ההזמנה שלכן אותי לחזור.. לא הייתי מסוגלת.. קראתי את כל ההודעות שנכתבו אך האצבעות לא היו מסוגלות להקיש ולו אות אחת.. היה בי מעין שיתוק מחרדה/פחד.. היה בי גם המון המון זעם על אודי.. לא הצלחתי להבין למה בחר באקט כל כך קשה.. שאלתי את עצמי אם נאמר יהיה לי בלגן עם אמא צביה היא תאמר ,טוב, בואי לא נפגש שבוע בשלב ראשון ו.. ???? כאילו מה ???? מה זה ??? כן, אני יודעת שזה קשה הרבה יותר היות ומדובר על קבוצה ולא קשר מטפל/מטופל. ובעיקר קשה יותר היות והקשר הוא באמצעות מדיה וירטואלית.. יודעת את זה.. ובכל אופן.. זה היה לי קשה בטירוףףף.. אולי אפשר להגדיר/להגביל את השיח.. אך לסגור ? ואוו..הרגשתי שממש אין לי רצפה.. אולי בגלל שיש בי כזה אמון .. ?? לא יודעת.. בכל אופן רוצה לומר לכן אביב,מיכל,סוריקטה וחנה תודה !! זה מחמם את הלב.. במבי.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית