סוריקטה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי סוריקטה, כתבת לסנדי שבתור ילדה היית מושא להתעללות ושהטיפול לימד אותך שיש לך אחריות בכך ויכול להיות שאולי אף שאפת בתת המודע להיות במקום הזה, שמספק הנאה מסויימת. אני מזדהה עם מילותך, ומכירה את הפוזציה הזו..אך לא מצליחה להבין מהי ההנאה שניתן לשאוב מכך ...לי זכורה בעיקר בדידות שזה בערך מה שאני מרגישה היום במסגרת החברתית שבה אני נמצאת.. תוכלי להרחיב...אם תרצי...
הי מיקה, ההנאה היא של החלק החולה של אמא. אמא שלי חולת msbp. בכל מיני דרכים משונות ניסיתי להאמין שאוכל לרפא אותה, לקבל ממנה את החלקים הבריאים, או החומלים. יש בזה עיוות, כאמור. טיפה גדול עליי עכשיו, וייתכן שאיני מדייקת, אני אדם מאד מאד בודד גם היום. שיהיה סופ"ש נעים, סוריקטה