סנדיי,..........................................

בתגובה שלך בעץ שפתחתי למטה את כותבת: "אין שקר יותר גדול מאשר לומר שיש הרבה אמיתות,אמת יש רק אחת, אחרת היא לא אמת." רוצה לשאול אותך סנדיי, אם הילד שלך מגיע אלייך בבכי תמרורים ותוך כדי בכי אומר לך שאחיו היכה אותו מכות נמרצות. את גם רואה את סימני המכה. כלומר, האמת האחת והיחידה היא שאחיו היכה אותו. את פונה לילדך השני ואומרת לו את מה שראית. את האמת היחידה שראית, סימני המכה. ילדך השני אומר, היכיתי אותו כי הוא היכה אותי לפני שבועיים.. (לפי הרעיון בסיפור של יהודה אטלס-והילד הזה הוא אני) מה את עושה סנדיי ? לכל אחד מילדייך האמת שלו. ואכן, כל אחד מהם צודק... "תצדיקי" רק אחד מילדייך לפי העיקרון שלך שאמת יש רק אחת אחרת היא לא אמת ? ועוד על אמיתות סובייקטיביות וזיהום המרחב הציבורי (מונח שהכנסת לשיח פה בפורום) לפי האמת שלך - בנות שמתלבשות לא צנוע/חשוף (לפי ההגדרות והנורמות בתרבות שספגת) מזהמות את המרחב הציבורי. לפי האמת שלי , בני אדם שחובשים כובע עם פרווה של זנבות שועלים (שטריימל) , בני אדם שמתעטפים בפרוות בע"ח, נועלים נעלי עור, מחזיקים תיקי עור, מעילי עור וכו, הם המזהמים את המרחב הציבורי.. (אני אומרת זאת כדוגמא לאמיתות סובייקטיביות,לא יודעת עדיין מה מזהם עבורי את המרחב הציבורי) מבינה סנדיי? "מי מחזיק באמת"? סנדיי, אם תסתכלי על תמונת פאזל מזום קרוב מאוד, אם תעמדי בצדו האחד של הפאזל תראי צבע אדום ותצעקי: התמונה אדומה !! תעמדי בדו האחר ,תראי ירוק ותצעקי : התמונה ירוקה !! עם מי הצדק ? תרחיקי את הזום ואולי תצליחי להכיל את הידיעה שהתמונה אדומה וירוקה וישנם צבעים רבים נוספים, אמיתות רבות !!!!! במבי.

בסיפור של שני האחים, האמת העובדתית הייתה נכונה אצל שני האחים, ולא הייתה שאלה איזו עובדה נכונה, נכון שהוא הרביץ לו ונכון שזה היה כתגובה, שתי העובדות נכונות, כמו שנכון שהיום יום רביעי ואתמול היה יום שלישי, אלו לא עובדות שסותרות האחת את השניה, השאלה רק התגובה שלך, ותגובה היא לא מבחינת אמת, אלא היא סובייקטיבית לאיך שאת מגיבה. לעניין זיהום המרחב הציבורי, אז אני מאמינה שמי שנוסע בכביש בין עירוני על 90 קמ"ש הוא מזהם, ורק מי שנוסע על 200 קמ"ש הוא נוסע כראוי, ואם יש לך בעיה עם האמירה הזו תבדקי את מה שאת כתבת

נראה לי רלוונטי למדובר פה. התחלתי לקרוא את הספר "כוחו של הרגע הזה". אני רק בהתחלה ועוד לא התעמקתי ולא יודעת מה ואם אני לוקחת מהספר הזה, אבל נפגשתי עם משהו שמשך את תשומת ליבי בהקשר של מה שנכתב ומדובר פה בימים האחרונים. נקודות למחשבה. עמ' 42: "...לפחד, ככל הנראה, יש גורמים רבים. פחד מאובדן, פחד מכישלון, פחד מלהיפגע וכן הלאה, אבל בסופו של דבר כל פחד הוא הפחד של האגו ממוות, מהכחדה. המוות נמצא תמיד מעבר לפינה. במצב ההזדהות עם התודעה, פחד מוות משפיע על כל היבט של חייכם. לדוגמא, אפילו פחד פעוט ו"נורמאלי" כמו צורך כפייתי להיות צודקים בוויכוח ולהוכיח שהאחר אינו צודק- להגן על העמדה הנפשית איתה הזדהיתם נובע מפחד מוות. כאשר מזדהים עם עמדה נפשית, האפשרות לטעות מאיימת בהכחדה של תחושת העצמי, המבוססת על התודעה. לפיכך, אתם בתור האגו שלכם אינכם יכולים להרשות לעצמכם לטעות. לטעות משמעו למות. מלחמות פרצו, ואין סוף מערכות יחסים הסתיימו בשל כך. ברגע שאתם מפסיקים להזדהות עם התודעה, לתחושת העצמי שלכם אין כל חשיבות אם אתם צודקים או לא, לפיכך הצורך הכפייתי והבלתי מודע להיות צודקים, שהוא מעין צורה של אלימות, שוב אינו קיים. אתם יכולים לבטא בצורה ברורה ונחרצת איך אתם מרגישים או מה אתם חושבים, אך ללא תוקפנות או צורך להתגונן..."

תראי לי מלחמה אחת שפרצה בגלל צדק? מלחמות פרצו בגלל אגו מלחמות פרצו בגלל פוליטיקה מלחמות פרצו מרצון להשתלט אף אחת מהסיבות אין לה ולא כלום עם צדק ולומר שכל פחד קשור למוות, נשמע לי דיבילי ביותר, אדם חושש מאי הצלחה ולא בגלל שהוא ימות מזה, אדם חושש מכאב, ולא בגלל שהוא ימות מזה, אדם נפגע כי העליבו אותו, והוא לא חושש שהוא ימות מזה, אדם יש לו פחד מקהל, והוא לא חושש למות מזה אז תסלחי לי, לא מכירה את הסופר אבל נשמע לי פילוסופיה בגרוש