סנדי יקרה

תודה שאת חושבת עלי. קראתי את התקציר בגוגל 44דף של תקציר מעניין על הספר .אכן מבטיחה לעצמי לקרוא אותו בהפסקת הסימסטר. יחד עם זה סנדי מבלי לדעת מה ברצונך לכתוב מבקשת ממך כרגע לא לפחות לא אלי ...אני לא שם להקשיב בקושי לשמוע. אני רגישה מאוד כרגע ומגיבה על אוטומט לא רוצה להפגע ולפגוע. כמובן שזאת החלטה שלך אם לכתוב או לא ..לא כותבת לך את זה ממקום של להחליט עבורך אבל מכוון שכתבת לאודי שאת רוצה לכתוב אלי חבל שתשקיעי מאמץ אוהב ומתוך רצון לעזור ואני לא שם רגשית כרגע. כרגע אני במקום מאוד ראלקטיבי מובס שורד..ולא בגלל הפרידה הזאת כי אם בגלל מה שהביא לשם . ובגלל ההבנה שלי סוף כל סוף למה אני מי שאני ...מתמודדת עם זכרונות לא פשוטים שהיו מביאים אחרים לאשפוז .אז כן אפשר להאשים את העבר ואפשר להתקדם..אני לא מאשימה את העבר אני מכירה אותו הכרות ראשונית מפנימה מעבדת ויש לי תכניות לעתיד שאני מקווה שיסגרו את הסגה הזו ...אבל אני חייבת להגיע עם עצמי למקום שמקבל את העבר מפנים אותו כואב את גודל האסון והוא הרבה יותר גרוע מימה שהבנתי קודם ...כרגע סנדי צריכה זמן להתארגן עם עצמי לתת למליוני האסימונים ליפול להפנים ואז ...אני יהיה פנוייה למקום של קדימה לפעולה...מבטיחה שאז אם עוד תהיי מעוניינת לשתף אותי בתובונותייך אני ארצה להקשיב ...ושוב תודה שחשבת עלי ושהבאת את הספר הזה לכאן .

לא עלי בדעתי לכתוב לך שום הגגים עכשיו. אני כל כך מבינה את ההרגשה שלך הקשה, וואו, היום זה נדמה לי כאילו להבדיל יום אבל, נפרדת ממי שכל כך היית קושרה עליה, זה לא פשוט, אך כמו באבל, יש את השלבים, את עכשיו בשלב הכי קשה, מבינה עד כמה קשה לך

את בטח מכירה את ההרגשה ...עפה קדימה והכאב נידחק אין לי זמן בשבילו כי עולות גם טענות שאני לא רוצה לשמוע .. והאמת יש בי גם הקלה לא היה פשוט בתקופה האחרונה ...ממש לא הרגשתי שאני לא טובה מספיק לא מיישרת קו פחדתי שהרגע הזה יגיע אז הבאתי אותו וסיימתי עם החרדה :)...ותודה לך על ההבנה