...נושאים שלא מדברים עליהם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום לצוות הפורום כידוע לכם ישנם נושאים שאנשים ממעטים לדבר עליהם ואם בכלל, ואפילן בפורום זה לא נתקלתי באף שאלה בנושא. מדובר בדאגה ובפחדים מפני פרידה מאנשים יקרים לנו מאוד-ההורים שלנו,שאליהם לפחות לרובנו הגדול יש קרבה גדולה ואהבה עמוקה (...לא נראה לי שצריך לפרט יותר). להבדיל אלפי הבדלות ישנן פרדות שהן גם קצת קשותׁ, אבל מאוד משמחות והם-נשואין של ילדינו. לאחר הקדמה זו הייתי מאוד רוצה לדעת איך בעצם אדםׁ(רגיש מאוד כמוני..)-אמור להכין את עצמו ליום נורא כזה ?והאם זה טבעי שזה מעסיק אותי מדי פעם אך לא בצורה היסטרית?(מדובר בנושא הראשון) בקיצור איך אנחנו מכינים את עצמנו לשני המצבים? אני בת להורים בני 67 ואם לבת 19 שמתכננת להנשא בעוד כשנה. אשמח לקבל את יעוצכם בושא רגיש זה, והלוואי שאפשר היה לדבר על זה יותר בחופשיות לדעתי השיחה עצמה משחררת לחץ והרבה פעמים אנו מגלים שהרבה אנשים מרגישים כמונו. מה דעתכם? מהמתמודדת!
נושא הפרידה והאבל הם נושאים אשר באופן טיבעי לגמרי מעסיקים כל אחד - יש אנשים אשר יותר רגישים לפרידות - אם זה ביגלל האופי שלהם (הגנתי - דאגני) או עקב חוויות אישיות (כולל מהילדות) שהיו קשורים לאובדנים ופרידות. לא מדובר במחלה או תופעה לא-נורמאלית לכן גם אין צורך עקרוני בטיפול במיקרה ויש סבל גדול או סימפטומים קלינים (כגון דכאון וחוסר תיפקוד) ניתן להעזר בקבוצות תמיכה בהם ניפגשים עם אנשים נוספים באותו מצב אשמח להמשיך ליעץ - ד"ר פלד
שלום רב הנושא שאת כותבת עליו חשוב ביותר. חיינו רצופים בפרידות והפרידות המכאיבות ביותר הם מוות של אדם קרוב. כאשר המוות הוא של הורה התחושות הם של כאב, צער ואבל על האבדן. אבל זהו המהלך הטבעי של החיים. שלא כמו חס וחלילה מוות של ילד. גם פרידה מילדים שעוזבים את הבית יכול להיות תהליך מכאיב, אם כי משמח. את כותבת על התחושות מול פרידות שמהוות את הזרימה הטבעית של החיים. יש אנשים שרגישית יותר לפרידות. לעיתים התלות הרגשית בהורים ממשיכה בגילים מאוחרים והמחשבה על פרידה קשה ביותר. יתכן ואת עומדת מול נושא שקרוי הקן הריק. התהליך בו הילדים עוזבים את הבית. יש אנשים שחייהם סובבים את ההורים והילדים וקשה להם במיוחד כאשר עומדים בפני פרידות ובפני תחושת הלבד והצורך לצוא את המשמעות של עצמם. אם את מרגישה שהנושא מציק לך במיוחד את יכולה לחפש קבוצת תמיכה שעוסקת בנושא. לא פשוט למצוא קבוצות כאלה. אני עובד עם קבוצות אבל לא עם קבוצה שעוסקת ישירות בנושא. יש אפשרות ללכת לשיחות אצל פסיכולוג כדי לדבר על הנושא ולעבד את הקשיים והחששות סביב נושא הפרידה. להשלים עם העובדה שכולנו נולדנו וכולנו בסופו של דבר נמות. בברכה, אמיר
לצוות שלום תודה רבה! והמשיכו כך.