לסוריקטה

סוריקטוש! מה העניינים? מה מצב הצינון? קראתי שאת קצת חולה בדיוק אחרי שכתבתי לך שהלוואי שתרשי לעצמך לא להיות רק "שם בשביל האחר", אז גם שימח אותי קצת, שאת מביאה גם את החולי והחולשה, ואת אפילו מצליחה לשמוח מהחולשה. תודה על הודעה המימה שכתבת לי! את ממש משקיענית! אנ מצטערת שאני צריכה לאט לאט לעבד את הדברים ולא ישר מגיבה. אז עץ היומולדת שהכנת לי בינתיים רק עד כתבת בו אבל כמו שאמרת, חלקי אך חלקיות שאפשר להסתפק בה. האוכל שהצעת להכין נשמע מעולה! וגם הכרטיס של הדולפינים! את יודעת, מול החתולים והעורבים שאני מאכילה עולה לי חזק התימה של התלות, לטוב ולרע, מצד אחד זה מאד מאד קשה וזו המון אחריות שיש לי כעשרים חתולים וכעשרים עורבים שאני מאכילה. ארבעים פיות שתלויים בי ושאני צריכה לצאת מהבית ולדאוג להם אפילו כשאני בעצמי חולה וחלשה... ומצד שני, מרגש נורא הקשר שהם יוצרים איתי, אלו שחוששים מפני ואלו שלאט לאט לומדים לבטוח, אלו שצווחים ברגע שרואים אותי ומזמינים את כל החבר'ה להתאגד, אלו שמכירים את הרכב שלי וכשאני נוסעת ברחוב מתחילים לרוץ אחרי הרכב ומכניסים אותי להתקף לב שלא מרוב שמחה יקפצו מתחת לגלגלים... הם ממש מרגשים אותי, ויש גם חוויה מיוחדת בלהזין יצור חי אחר. עוד לא זכיתי לגדל תינוק אבל החוויה הזאת שאני מספקת לארבעים יצורים חיים אחרים את הצורך הבסיסי ביותר, שהחיים שלהם בידיים שלי... וואי וואי.. זה כל מה שיש לי לומר  אבל איך הגעתי לזה.... גם אני חושבת שעצב עדיף על זעם, נראה לי שבכל המודלים של השלמה עם אובדן גם עצב הוא שלב יותר מתקדם... אני גם יודעת שבתהליך האישי שאני עברתי היה תקופה ארוכה מאד של זעם רצחני, שהתחלף אח"כ בדיכאון גדול... וההתקדמות של המטפלת, נורא קשה לי לעיכול, כתבתי כאן פעם שעזבתי טיפול כשנודע לי שלמטפל יש אישה צעירה ותינוק... הקנאה אצלי ככ מאכלת, לא מצליחה לראות את אפקט המראה שם.. בכלל, כמה קלפים פרשת לפני, ככ הרבה נקודות למחשבה, כמעט עושה לי חשק להציע לך לפתוח איתי סטארטפ של קריאה בקלפים השלכתיים, מאמינה שזה יכול להצליח לא רע, בין אם למפגשי התערבות קצרים ובין אם לארועי חברה. לי יש מלאאא קלפים מעניינים... מה את אומרת? אני עדיין קצת בלישון מאה שנה, חולשה כזאת שלא יודעת אם פיזי או נפשי, הבחור שהיה כמה חודשים פרש, הוא לא עמד באמביוולנטיות שלי, אני מבינה אותו. אני מציבה לעצמי המון מטרות ועומדת בהן אך לא מצליחה לשמוח מהן... את אומרת שאני לא צריכה לחכות לנסיך שיושיע?  היתה לי פעם מטפלת שסיפרה שבמקום לשבת לחכות שיגיע הנסיך עם הנעל המתאימה היא יצאה להסתובב לחפש את הנעל שתתאים לה.. יחי ההבדל הקטן... גם שואלת את עצמי כמה אני צריכה להשקיע בלקדם את עצמי וכמה להשקיע בלעזור לאחרים... אוף, שונאת כשאני לא קוהרנטית ככה. הכוונה היתה לומר לך תודה גדולה! אז תודה! גדולה! חיבוק ענקי! גלי

הייתה לי פעם מטפלת, ויום אחד כשהגעתי לטיפול, היא הראתה לי ערימה של קלפים, בקשה שארים אחד, ואז נדע על מה לדבר סרבתי היא לא הבינה למה