סאנדי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הי סאנדי, אני רוצה להמשיך כאן את הדיאלוג שהיה לך עם מיקה למטה, על הפורום כמראה, אני מאד מאמינה בכך, אני מאמינה שאפשר להשתמש במקום הזה כדרך לראות מה אתה מעורר באחרים ומכך ללמוד על עצמך. אני חושבת שכשיש מקום נפיץ זה הופך להיות תפוח אדמה לוהט, שכל אחד רוצה לזרוק את האחריות על הצד השני, ואני חושבת שזו דווקא הזדמנות להשתהות רגע, לבדוק, מה שקרה כאן קשור למשהו שאני מביאה, או למשהו שנוצר בקשר ביני לבין מישהו עם אישיות מאד מסוימת? או שבדקתי עם עצמי וזה לגמרי לא קשור אלי וזה משהו שהצד השני מביא?אלו שאלות מעניינות בעיני.. וכשאני רואה אותך כאן, נדמה לי שכשמתעוררת שאלה עם הזדמנות כזאת לחשוב את ממהרת להדוף (ועכשיו עדות לכך תהיה שתמהרי להדוף את מה שאני כותבת כאן?), לדעתי שווה כשמישהו אומר לך למשל שאת מנסה להשתלט, לפני שזה הופך להתקפה או להתגוננות, ולא ממקום נעלב, אלא דווקא ממקום סקרן, להשתהות רגע, לשים סימן שאלה קטן, להגיד, המממ, מעניין שככה תופסים אותי, מעניין לעשות חושבים מאיפה זה בא, אולי בסוף תגיעי למסקנה שזה שלך ואולי לא, אבל אני מרגישה שאת ככ בטוחה בעצמך שאת לא עושה אפילו את הפאוזה הזאת לבדוק. אני אגב לפעמים חווה את סוריקטה כמישהי שמתחרה עם אודי על התפקיד ההורי בפורום, עכשיו יכול להיות שזה שלי שאני רואה את זה ככה ויכול להיות שזה של סוריקטה, אבל מה שאני אומרת הוא שהמקום הזה הוא הזדמנות ללמוד בשדה החברתי שנוצר כאן... סוריקטה, הכנסתי אותך לכאן כדוגמא אבל אם כבר כתבתי אני אתייחס... אני עדיין מסתובבת בעולם עם חסך בדמויות הוריות ואז בכל מקום שאני מגיעה אליו אני באוטומט בסריקה לחפש מי יכול לשמש בתפקיד, ונדמה לי שלפעמים את משלימה את אודי, נותנת מענה קצת אחר ממנו, אבל בצורה שלא מקטינה אותו או מבטלת אותו, לי זה טוב המקום הזה שלך, רק אני משתדלת לפעמים לתהות כמה זה טוב לך, כמה אולי האתגר שלך הוא להצליח לשחרר ולהיות כאחד הילדים... או אולי לנסות גם וגם... תגידו לי איך אתן קוראות אותי שתיכן, וסוריקטה כבר אני נגשת לכתוב לך עוד הודעה :)
בלי להעליב זה נשמע לי ילדותי ולא ממקום של בגרות מה זה נקרא להשתלט על המקום של אודי, מקסימום זה היה צריך להפריע לו ולא לכותבים. נגיד שתכנס לכאן מספר אחת בנבכי הנפש, ותתן לכולן תשובות שאין בלתם, הן צריכות להתמרמר? אודי יכול להרגיש שדוחקים את רגליו, אבל מה זה השטות הזו שהכותבים רוצים שהוא יהיה הדמות ההורית, השולט.... לא מבינה ולא מתחברת בקשר אלי, זו ממש לא הייתה שליפה, ארחיב על זה בפוסט אחרת. כדי לך לדעת לאבחן מה זה משמעות של שליטה, מה זה כריזמה, מה נוכחות, אולי ההבנה של הביטויים תתן לך פרפסקטיבה למה שאני חושבת
וכן גלי, לא שלפתי, ממש לה, זו התנהגות סדרתית שראית אותה, לא פעם לא פעמיים, זו התנהגות טיפוסית למי שמקנא קנאהשלילית. זוכרת שמימה כתבה נדמה לי בתגובה להופ, שלא סובלים מי שמצליח, ומיכ ניסתה למתן אותה ואמרה שגם לה נורא קשה לראות מי שמצליח בחיים. (לא זוכרת בדיוק את המילים"9 אך המהות היא הרסנית אדם יכול לרצות להתקדם, לרצות להצליח, אך לשנוא ולסנוט כי השני מצליח??? זה שורש הרע לטעמי התגובה שלי אינה ספונטנית, חשבתי עליה הרבה זמן, כתבתי אותה במודעות מלאה, ולא רק זאת אלא שיש לי עוד כמה דברים לומר ואני מתכוננת לומר אותם, וכל אחד יקח את מה שמתאים לו.
את יודעת, פגעת בי בתשובה שלך, התחשק לי להשאיר את בזה ולא להכנס יותר לדיאלוג, אבל אני מנסה עוד ניסיון לומר לך, בשבילך , שתשימי לב, תחזרי להודעה שלך, הדרך שדיברת אלי היתה מבטלת: ילדותי, אם היית מבינה מושגים כמו שליטה (איך את יודעת מה אני מבינה ומה לא?) מה זאת השטות הזאת ועוד ביטויים מבטלים... אני לא כותבת את זה כדי לריב, אני כותבת כי אני חושבת שכן יש לך חלק במה שקורה לך מול אנשים, ולדעתי מה שקורה בשירשור הזה מולי, שהתחלתי מאד בעדך ועכשיו בא לי לא לדבר איתך, זו דוגמה לכך.. ותחשבי על זה (רק אם בא לך)... ובבקשה, אם התגובה שלי מעוררת בך רצון לתקוף אותי אז תעצרי ותנסי לא להכנס לזה, זאת ממש לא המטרה...