אודי – הפורום כמראה לקוסמוס

מה שנעשה בפורום משקף הרבה מה שנעשה בחיים האמיתיים. כאן כמו שם, יש אנשים שקשה לקבוע עליהם חוות דעת, כי הם לא מחצינים את עצמם, ולא ממש נותנים לך להכיר אותם. (לא מצליחה להכיר בפורום למשל את רוני ואיה) ישנם אחרים שתורמים כל כך בכל מקום שהם נמצאים (כך למשל בפורום את אביב, סוריקטה, מיקה גלי – ומתארת לעצמי שישנן עוד שלא הזכרתי), וישנם אחרים שהם מלאי קוצים כמו קיפוד, חסרי הכרת הטוב, וכל מה שמנחה אותם זו קנאה, מהסוג של חוסר פרגון, אי יכולת לסבול את המחשבה שאולי ישנם כאלו שיש להם את מה שהם לא הצליחו להשיג. (מטעמים מובנים אני לא מזכירה שמות, אך בהחלט לא כל אלו שלא הוזכרו לדעתי שייכים לסוג הזה האחרון). והמעניין הוא, כאשר אתה קורא את הקשיים של אותם אנשים מהסוג השלישי, לפעמים אתה פשוט רואה שזה פועל יוצא של האופי שלהם, הם מתלוננים על בדידות, על חוסר תקשורת, על חוסר קבלה מאחרים, ואין ספק שההתנהלות שלהם בחוץ היא כמו בפורום, התנהלות של קנאה של חוסר פרגון, של קוצים, של חוסר הכרת הטוב, של חוסר יכולת לראות שלאחרים יש מה שהם רצו ואין להם, והם לא עושים את הקשר בין הדברים - בין ההתנהלות שלהם, לבין היחס שהם מקבלים מהסביבה כפועל יוצא מכך. אני בחיים האמיתים פשוט מתעלמת מאותם סוג שלישי, וזה גם מה שאעשה בפורום, זה לא אנשים שמונחים על ידי רציונאל ששיך בכלל לשכנע או לדבר, הם מונעים ממניעים אחרים לחלוטין. חושבת שכל קורא כדאי שיעשה חיפוש אחר שמו בפורום, ויעשה קורולציה לבין מה שהוא כותב על עצמו ביחס לסביבה הקיימת, לבין ההתנהלות הוירטואלית שלו, יגיע למסקנותיו בעצמו.

הי סנדיי יקרה, אכתוב בתמציתיות, לפי שעה - אני בהחלט עושה חיפוש של הכינוי שלי בפורום, וגם חיפוש כינויים אחרים, כדי לקבל תמונה שלמה יותר, או לראות תהליכים, מחד, או קיבעון, מאידך. ובהחלט חושבת על המציאות vs מה שנכתב, מתנהג כאן. להתראות, בינתיים, סוריקטה

לסנדיי יקרה, רציתי לכתוב לך עוד אתמול: בניגוד למה שכתבו כאן בנות אחרות (שאותן אני מאוד מעריכה ואוהבת)- בעיניי, את ממש לא נחוות כביקורתית או תוקפנית. להיפך, אני מאוד מעריכה בך את הכנות, את היושרה, ואת הישירות שלך - לטוב ולרע. אני אוהבת נשים כמוך. את לא מפחדת להביע את דעתך- גם אם היא שונה. את בעלת קריירה , מסוגלת לפרנס עצמך בכבוד, מביעה עצמך בהרהיטות ובתבונה..ובעלת רגישות רבה לאחרים ומלאה בעזרה לזולת. איני חשה ממך ולו טיפה של נימת זלזול או התנשאות. אבל, לגבי מה שרשמת על האנשים מהסוג השלישי - אני נוטה שלא להסכים. אני לא נכנסת כאן לספקולציות עם עצמי למי התכוונת מהבנות ולמי לא, אבל - נוכחתי לדעת (בעזרתה של סוריקטה, אגב) שבכל הנוגע לאנשים אחרים, ולקשר עם אנשים אחרים - אל לנו להיות נחרצים ולצאת בהצהרות חד משמעיות. כי אנשים וקשר עם אנשים זה דבר מאוד מורכב. ולפעמים פשוט צריך לומר, "אני פגועה ונעלבתי" - במקום לפגוע ולהאשים בחזרה.

לומר נעלבתי, וזהו.. זה להיות מהנעלבין ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, הלוואי והייתי שייכת לשם, אני לא. כאשר יש בקורת אמיתית, כולי אוזן לשמוע כאשר האוזן היא ממניעים לא טהורים, של קנאה שמקורה בחוסר פרגון, שלדעתי היא שורש הרע בעולם, אני אומרת לבן אדם בדיוק מה אני חושבת עליו.