לבמבי - מרחב

הי במבי אחותי, את יודעת, נראה לי שגם אני מרגישה לאחרונה געגועים. משהו חדש יחסית לי. געגועים למטפל, אולי. מאד מרגש, בעיניי, לשמוע על המרחב החדש יחסית שפתחת לך. מרחב נוסף לאנליזה. שהיא אינה בלעדית ומצטרף אליה. שותף. הדף שמונח לידך ובקרבתך יכול לספוג, המקלדת גם. מניחה שהוא מודפס ויוצא לאור (או שמא הוא נרשם בכתב יד?), למקום בטוח, אז כנראה, שלמרות החרדות, גם את קצת מצליחה להכיל. וכנראה שגם אמא צביה. שעדה לתכנים. יש לי תחושה שאת בדרך הטובה, שתהא לך שנה יצירתית עוד יותר, סוריקטה

אני קוראת את מילותייך אלי וגם את ההודעות הנוספות... וואוללה סוריקטה... גם אני הייתי רוצה לשבת על ידך ולשמוע את קולך, שרה, כמו לזאטוטים ששפר עליהם מזלם שאת זו שמטפלת בהם.. לא תאמיני.. יש בי קצת קנאה על אותם זאטוטים... יש בי קול שאומר : גם אני רוצה ! גם אני רוצה ! אמרתי לך כבר מס' פעמים לדעתי.. שמתחשק לי לשלוח את אמא צביה אלייך להדרכה.. לדעתי, גם אמרתי לה את זה כמה פעמים.. את יודעת מה סוריקטה ? אולי באמת תדריכי פסיכואנליטיקאים ? גם תוכלי להתפרנס בסבבה, גם תממשי קצת מהפוטנציאל העצום שגלום בך ועל הדרך אולי תשפרי גם את הטיפול הפסיכואנליטי בארץ ... :)) לא כל כך הבנתי את ההודעה שכתבת לגלי על הקלפים ... פיספסתי משהו ? סוריקטה,אחותי שלי האהובה.. שלך-במבי.

הי מתוקה, בוקר, בהתכוננות לעוד יום עבודה (אתמול עבדתי 12 שעות וגם אני מצוננת קצת, צרות קטנות), אכתוב קצרות ואולי בהמשך אספיק עוד - רעיון הקלפים היה של גלי והיא העלתה אותו בעץ שמיכל היקרה פתחה עבורה. אני המשכתי בכיוון שלי. נתתי כותרות לנושאים שמשכו את עיניי וקראתי להם קלפים. אני מציעה עיסוי תינוקות ולישה לכל אחד, עם זמזומי הרגעה :-) בינתיים, שיהיה יום מקסים ופורה, סוריקטה