מיקה - מכיוון אחר

בקשר לקשרים שלך עם אמך שאלת לגבי הילדים שלך ואני רוצה להפנות אותך לקשרים שלך עם אמך זה מין מעגל שוטה שכזה, אני חושבת שעכשיו את יכולה להיות המבוגר האחראי שמפסיק את המעגל. מה דעתך לחפש איזו הזדמנות, חנוכה, יום נישואין, יום הולדת, כל תאריך שהוא, לשלוח לאמא שלך זר פרחים או בושם, ולכתוב לה במכתב את מה שאת לא יכולה להגיד בעל פה "אמא, אני אוהבת אותך, מעריכה אותך, ויודעת שאת נורא רוצה להיות מסורה אלי" כל אחד עם הסגנון שלו, ואני מבטיחה שלך שלא תאמיני לתוצאות, לא מכירה אותך ולא מכירה את אמך, אבל אני בת, ואני אמא, ואני אומרת לך שמכתב כזה יכול לעצור את המעגל השוטה הזה, להביא לידי ביטוי את ההרגשים הטובים שיש לכם אחת כלפי השניה. את זקוקה לאהבת אם, לא משנה מה הגיל, ובגלל הפלונטר שאתם בו, זה לא יבא לידי ביטוי, את תתחילי אותו. בקשר לילדים, יכולה לתת לך עצה שנתנו לי בשעתו, כך בארץ לא כל כך נהוג לבטא רגשות, ולכן עשי זאת עם הילדים בתחילה אפילו בצורה מלאכותית, אמרי להם, במיוחד לקשים שבהם, אני כל כך אוהבת אותך, את מתנה שקבלתי משמים. בתחילה זה יראה מוזר לומר את הרגשות פעם אחר פעם, אבל אין לך מושג איך שזה ממיס את הלבבות של הילדים ויוצר קשר אוהב וחם בינכם. אגב, ילדים גם מעריכים צדק, פייראיות, במחשבה לאחור הם מעריכים זאת מאד כאשר ההורה הוא הגון בין כל ילדיו, לא פחות מאשר רכות. ילדים להורים ייקים, שלא מאד רכים, עדיין קשורים אליהם מאד, גם בצורה ייקית, אבל מקבלים את ההורות הנצרכת

סנדיי יקרה, צודקת את..אך לצערי יש לי קושי רב לומר לאמא שלי שאני אוהבת אותה. למרות שאני אוהבת אותה מאוד..

אין מצב שתגידי לה את זה לכן אמרתי לכתוב ולשלוח אני כל כך מבינה את הקושי לכן זה הרבה יותר קל בכתיבה. אני זוכרת לפני הרבה שנים, יום אחד התפרצתי על אמא שלי, הכעס המבעבע שלי עלה על גדותיו, אחר כך הצטערתי, ממש הצטערתי, זוכרת שקניתי לה מתנה ושלחתי לה וכתבתי שאני אוהבת אותה. את לא יכולה לתאר לעצמך מה שזה עשה. גם לך אני אומרת, תשלחי את זה עם מתנה, ואת יודעת מה? אולי בזמן שאת בכלל לא בעיר, כך שלא תצטרכי לראות אותה, ותהיה לך את אי הנעימות תכתבי, בלי להתעמק הרבה, עם פרחים או בושם או שוקולד, את תראי שנהר של אנרגיות חיוביות ינבע מכך, אומרת לך מנסיון.