סנדיי, אביב, כולם - רוטינה

הי כולם, סנדיי - השמעת את הקול שפחות התאימה לו רוטינה בזמן מסוים ונראה לי שאני כל-כך יכולה להבין מדוע זה יכול לעצבן או לאכזב; אביב - השמעת את הקול המרגיש בטחון עם דבר קבוע מאד, ונראה לי שבכולנו יש גם צד כזה; על כל פנים - כל אחת או אחד מאתנו יכול לפתוח מעין עץ סיכום (אם ומתי שמתחשק, כאן, כנראה רצוי שכבר ביום רביעי). יוכלו להצטרף אליו וגם לא. איך שיצא. חשבתי על כך לא פעם. לכתוב בעיקר בשביל עצמי. לפעמים מחפשת לי מילת כותרת מגדירה או מחברת. שלכם, סוריקטה

לא הבנתי.

הי רוני יקרה, כיף שהצטרפת לעץ. להבנתי, סנדיי התכוונה לכך שקיים בה קול שמצפה לכך שבסופי שבוע אודי ירשום הודעה בו הוא קצת יפרט על ההתרחשות כאן במהלך השבוע, מעבר ל'שלט הקבוע' שלכאורה מונח על הדלת עם 'סגירת הבסטה'. הפרישה למנוחה. אני מציעה שנעשה זאת בעצמנו, אם אודי לא וזאת דרכו - אנחנו יכולים לנסות. את מוזמנת גם. ולכולם - אשמח אם יהא זה מתוך מחשבה והשקעה. נסו, גם אם יש קול כזה, משליך, פחות לבטל. שלך, שלכם, סוריקטה

הי אביב, מוזמנת :-) סוריקטה

יכול לעבור שבוע סוער והידיעה של אודי מזכירה לי תמיד מדריך טיולים, יש בה מין מקצב כזה, אני רואה את כולם בטור עורפי, נעלי ספורט תרמילים על הגב, ואודי בראש צועד, והתנועה המונוטונית הזו לא מראה שום דבר על הסערות שעברו

הי סנדיי, נראה לי שאודי משאיר לנו מקום גדול גדול לספר על חוויותינו שלנו. ייתכן, שחלק מאתנו אף עשוי לחוש שאודי יכול דווקא 'להפריע' כאן. למי שאנחנו עצמנו. לדימיון שלנו. קרי, יש, גם, קול כזה. ואודי - המון תודה על המקום שאתה נותן (גם לי). חשוב לי להשמיע את קולי, ואני מקווה שהמעגלים בהם אני משמיעה אותו - יתרחבו. סוריקטה