שיח חירשים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
לא ממש מבינה אודי. מילא לטעון שנשאבתי ל'דינמיקה של התעללות' מולה. עם כל השנאה שהרגשתי והקללות מרחוק כלפיה... אבל מולך? כי אמרתי 'ברוב טמטומך'? חשבתי שעברנו את זה. התנצלתי לא? לקחתי את הירידות עליך בחזרה. ובמילא אין לך כבר מה להגיד על כלום ממה שאני כותבת .. אני באמת לא מבינה בשביל מה אני כותבת פה...התעייף לי המח מזה.
הי מימה, כותבת לך כי כואב לי לראות את ההודעות שלך כאן מיותמות, אם הבנתי נכון אודי החליט שלא יענה לך יותר, זה עוד גבול ותסכול כמו שאת מכירה, אני מקווה שמתישהו תצליחי להבין שהוא מנסה לשמור גם על עצמו וגם עלייך.. שהוא מרגיש (אני מקווה שזה בסדר אודי שאני מפרשת אותך) כנראה שהוא נגרר איתך ליחסים לא בריאים. לא מעט אני שומעת אותך תוקפת אותו ואותו תוקף אותך. זה לא משהו טוב ומישהו צריך להיות מבוגר אחראי ולעצור את הדינמיקה ההרסנית. איך ממשיכים מכאן? את יודעת מה דעתי, אני חושבת שיש לך הרבה עבודה אבל שבטיפול הדברים האלה שיש לאחרים ושאת מקנאה בהם, יכולים להיות שלך (אספר לך שכשזה קרה לי בטיפול חוויתי את זה ממש כסוג של התעוררות, כאילו נפקחו לי העיניים ואני רואה לראשונה את העולם על כל האפשרויות הגלומות בו. וכשאני הרגשתי ככה באמת היה לעולם הרבה מה להציע לי, ואז גם החיים מאד השתנו). אני חוששת כמה כאב יכול להיות אם תמשיכי לכתוב כאן ללא מענה. זה משהו שנראה לך שאת מסוגלת לעמוד בו? הייתי מציעה לך לתכנן איך ממשיכים מכאן ולא פשוט לזרום עם להמשיך לרשום כאן מדי פעם, כי נראה לי שזה עלול להיות הרסני.. מה את אומרת?