אז חשבתי שיהיה בסדר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/11/2015 | 16:48 | מאת: -חנה

התקשרתי לחברה פעמיים, לא ענתה. לא יודעת למה שלחית לה הודעה, הרי היא בטוח ראתה אם תרצה הייתה חוזרת אליי. אבל שלחתי ושאלתי- "מה קורה". ענתה שמצוננת ממש ונחה במיטה. אפילו לא שאלתי לגבי שבת. ירד לי החשק לרצות להיות אצלה, בהנחה שהיא בכלל יכולה. ושאלתי עוד אחת אם נשארת כאן וענתה שלא. אני לא באמת יודעת מה לעשות... ואני במיטה ובוכה ולא יודעת מה יהיה. לחפש סתם מישי לא קשורה ללכת אליה, לא בא לי. אז די, אין לי כבר כוח לחיפושים האלו, ובאמת שאין לי כרגע פתרון...

הי חנה, "כרגע". זו מילה חשובה. אודי

29/11/2015 | 20:02 | מאת: sunday

אגיד לך מה שקורה אצלנו, יש פנימיה של סטודנטים, הם מגיעים לארוחות שבת, זה כמעט רוטינה כל שבועיים בערך מישהו אחר לסעודה אחרת, היינו כל אחד מגיע פעם בשבועיים פעם בשלושה, הם מתקשרים מודיעים -שואלים וזהו מה שאת צריכה זה גם מאגר כזה של משפחות, לאו דווקא חברות, הרבה משפחות מארחות לשבת, בלי קשר לחברות מגיעים אלי כל מיני, יש הרבה סמינרים של חוצניקים מתקשרים בכל פעם שואלים עם שתיים שלוש יכולות להגיע אני לא יודעת באיזה איזור את גרה, אבל אם יש קרוב משפחתות דתיות/חרדיות אין לי ספק שתוכלי בקלות למצא 5-6 משפחות שאצלן את יכולה להתארח, וכך כל פעם תגיעי למישהו אחר, זה אפילו יהיה לך מעניין, לראות כל מיני סוגי בתים

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית