סנדי יקרה

קראתי אותך וחושבת משהו בי התנגד אז יש משהו בדברייך וכנראה כל העצב שאני מחזיקה שלא יצא .יוצא כאן דרך המקלדת אין ספק שאני לא מסונכרנת .מצטערת שזה יוצא כאן ככה

לא בטוחה שהבנתי מה שאת אומרת האם חשבת שדרכתי על יבלת, על העצב שלך? את נשמעת אופטימית, ואם את בעשיה חיובית אז בוודאי תתגברי על המכשולים, אין כמו עשיה חיובית כדי לחתור קדימה. ואני סתם שאלה באמת מחוסר ידע כמה אפשר לחפור באירועים שקרו לנו הרי כל אחת מאתנו יודעת בדיוק מה ארע, מתי ארע, מי עשה ומה עשה, זה לא איזה דבר ששכחנו ואנו צריכים שיוציאו את זה מאתנו לאט לאט, אנחנו יודעות היטב את מקור הכאב, אז כמה צריכים לחפור בו? אני שואלת את זה כי אני באמת לא מבינה, כאילו לשחזר כל סיטואציה שוב ושוב ושוב, על כל פעם שפגעו והרסו לנו את הביפנוכו? אם כל שבוע היו חופרים לי שוב ושוב על מה שעשו לי חושבת שמלבד הכל, הייתי חוטפת את הג'ננה ופשוט צורחת, זה מה זה היה מעצבן אותי, לחזור על הכל. ואגב, סימולציה של הד ר, עם 'תיקון', היה מרגיש לי שקר אחד גדול. אף אחד לא יכול ל'תקן' לי את החוויה, היא לא ברת תיקון, לסלוח? יכולה גם בלי לחפור בזה כל שבוע. להבין אותם? מבינה.

הי סנדי, כתבת: "הרי כל אחת מאתנו יודעת בדיוק מה ארע, מתי ארע, מי עשה ומה עשה וגו'". סנדיי יקרה, אני לא ידעתי. אני לא ידעתי למה אני במצב המאד גרוע בו הייתי. לגמרי לא ידעתי. וגם לא ידעתי עד כמה גרוע המצב שלי. חשבתי שתוך שנה של טיפול חד שבועי, אני כבר עובדת, לומדת, מקימה משפחה. זה כל-כך היה רחוק מהמציאות... עברו כמה שנים עד שהבנתי בכלל מה קרה, ועד כמה היה מעוות. סוטה. חלף זמן עד שהבנתי שאירועים בחיים שלי, גם המוקדמים והן המאוחרים יותר התנהלו כפי שהתנהלו, עד שהצלחתי להרגיש כעס. לשם כך היה צריך להגיע לעומקים. הכואבים. המאיימים. זה לא רק שחזור. הפעם יש עד. זה קצת כמעין שינוי של ההיסטוריה, ככה אפשר לתפוס זאת גם. הפעם, במקרה הטוב, מצליחים להבין שקצת אחרת. ויש פרידה מהעבר. חיים איתו, אך לא אותו (אני לא מקורית כאן...). לא עובדים עלינו - התיקון לא עושה ריסטרט ולא מוחק את החוויה, גועלית ככל שתהיה. היא שם והיא חלק מאתנו. לטוב ולרע. ואני לא חושבת שלכל דבר מגיעה סליחה ומותר גם לא לסלוח. ואפשר, מבלי לחיות את הזעם על העבר. ואולי זה גם יותר 'נכון', או בריא. ושוב אזכיר, כי עברו הנורא ככל שיהיה של מישהו, עם כל ההבנה שבדבר, לא בהכרח אמור לתת לו לגיטמציה להתפרע ככל העולה על רוחו. שבוע טוב, סוריקטה