תחושות

אודי רוצה לשתף אותך בדפוס שלי שעולה גם כאן . ההרגשה הזו שכועסים עלי שאני לא בסדר . מסתובבת כאן בתחושה שאתה כועס עלי למרות שבחלק הבריא ברור לי שזה לא ככה והכל בסדר .אבל התחושות הפנימיות שאתה כועס ועצם הכתיבה הזו זה חלק מהדפוס שהפעם אני נותנת לו מקום במודע . זה מה שקורה לי מול אנשים ואז אם יגידו לי שלא כועסים אני לא מאמינה ובעצם גורמת לזה לקרות עד שבסוף התחושה שלי שהנה צדקתי וכועסים עלי. נבואה שמגשימה את עצמה . זה מה שקורה לי לרוב בטיפול מודעת לטריקיות בעצם הכתיבה הזו אבל מנסה להבין האם ניתן לשנות את התחושה הזו בלי המאבק בן החלקים .פשוט להגיע למצב בריא שלא מפחד מכעס ..לא סובלת שכועסים לא רק עלי בכלל מוכנה לעשות הכל העיקר שלא יהיה כעס .

אני יודעת שזה בסדר ואלה החרדות שלי העניין הוא הדפוס לא הכאן ...הדפוס אם אפשר לשנות או שהתבנית המוכרת תמיד תהייה ותמיד אצטרך להאבק ב"רק " חרדות

הי אביב יקרה, ראשית מזמין מאד, בעיניי, לצרף את השיר המדהים, הכעס, של רוקפור: https://www.youtube.com/watch?v=Tw6ExvpuKT0 ולהמשך - מה שאת מתארת מוכר לי מהעבר. תהיתי אם אתן מדברות על כך בטיפול ומנסות למצוא פרשנות. אציע את שלי - אני באמת חושבת שבעת חרדות, שאולי באות בשילוב עם משאלת ההתמזגות הטוטאלית - התחושה שתיארת מתעצמת. ואני רואה זאת, כחרדה המתעוררת מפני קיומו של זולת השונה מאתנו, נפרד מאתנו ואינו מותאם במאה אחוז. שקיים גבול: היכן שהאחד מתחיל, היכן שהוא נגמר. משהו שאני נוטה להזכיר כאן רבות. כשאת שואלת מישהו/י, ובפרט מישהו קרוב "האם אתה כועס עליי?" לדעתי גם אם הוא כועס או לאו, השאלה הזו מעמידה אותו במבוכה והרבה פעמים אינו יודע איך לאכול אותה. מאיפה זה בא? השאלה כשלעצמה, במיוחד אם היא חוזרת על עצמה, היא זו המרגיזה והמעצבנת. אני ממליצה לנסות ככל האפשר להימנע מלשאול את הסביבה בחוץ את השאלה הזו. היא מסבכת, בעיניי. לשאול את עצמך – כן. לנסות להסביר לעצמך – כן. ועוד שאלה שחשבתי שאולי כדאי לך לשאול את עצמך – האם המעשים הטובים שאת עושה – יש בהם, באיזה מקום, גם כדי לנסות להפיג את כעס הסביבה עליך. לתת משקל לטוב, כך שיוותרו לך על הרע? וגם... האם חווית הפעם בתשובתו של אודי כעס כלפייך? אולי כי התאכזבת ממנה, ציפית למשהו אחר? מחשבות של בוקר, שלך, סוריקטה

כל הכבוד אתם תמיד משקיע בתשובות שלך והן לעולם לא שבלוניות ניכרת המחשבה שאת שמה בהם

ממש אוהבת את מחשבות הבוקר שלך,... אצלי בבוקר אני חושבת:" מה התעוררתי לעוד יום?!"

יקרה אני יודעת שהשאלה היא זאת שגורמת לנבואה שמגשימה את עצמה זה ברור ומובן לי הדפוס. ולא לא חוויתי בתשובות של אודי כעס התחושה היא שלי מתוך חציית הגבול והתגובה המאוד לא הוגנת שלי . לכן שאלתי את אודי על הדפוס הזה אבל ברור לי שכדי לשנות את התבנית האוטומטית אני צריכה כל פעם לשאול את כל השאלות האלה ששאלת ועוד ... ולשאלה האם אני עושה טוב כדי לחפות אז לא וכן.. כאן ממש לא ואני לא מרגישה שמנסה לרצות אף אחד אני באמת אוהבת את הבנות ואת המקום וכותבת באמת מכל הלב . בחיים בחוץ לפעמים אני אמצא את עצמי מרצה את השני רק כדי למנוע מריבות וסיכסוכים.