מחפשת עצה..

התייעצות קצת בעייתית כי למורכבות קשה לעבור פה.. אבל בעקבות התקפי חרדה (ואולי דיכאון) התחלתי-המשכתי טיפול ותרופות לפני כחודשיים. בעצת המטפלת שלי התחלתי לכתוב מחשבות ותחושות במה שהפך כבר לשתי מחברות עבות. העניין הוא... שהפער אצלי בין דיבור לכתיבה הוא עצום. במילים, בעפ, אני לא מחוברת. קשה לי להסביר הרבה פעמים ומנגד בכתיבה אין לי פילטרים של הגנה בכלל. הדברים כאילו נכתבים מעצמם ומשקפים מחשבות ותחושות מאוד ראשוניות. הרעיון המקורי היה שאכתוב בתקופה קצרה שבה לא יכולתי להגיע לטיפול, וכשאחזור אביא את זה לשם. המשכתי לכתוב כי זה עזר לי לעבד מחשבות ולחבר נקודות שלא היו מתחברות לי אחרת. אני כבר הרבה יותר טוב היום. נראה לי.. זה חדש עוד. אבל לא מצליחה להביא את המחברת לחדר. זה שקוף מידי, לפעמים מביך- בגלל התחושות הלא מעובדות שיש שם גם- לגבי המטפלת לפעמים למרות שהיא מדהימה, בגלל דברים שעלו לי וכאילו נכתבו מעצמם והבהילו אותי קצת אחרי שהרמתי את העט, גם בגלל שמי שנמצא בדפים מרגיש לי לא אני. מישהי אחרת.. קשה לי עם החשיפה העצומה הזאת גם בגלל עצם החשיפה שאין ממנה דרך חזרה וגם בגלל התכנים שהזכרתי. ומצד שני- כמובן- המקום הזה שכל כך רוצה שפעם אחת יראו אותו... יודעת מה "התשובה הנכונה" אבל לא יודעת אם אני מסוגלת לעמוד בה ואם היא באמת נכונה לי... ולכן כנראה פחות מחפשת את התשובה הנכונה ויותר תשובה שאוכל לחיות איתה. נאבקת עם עצמי כבר קרוב לחודש בשאלה הזאת מה הייתן/ם עושים?...

הי, אנחנו מכירות מפעם? לדעתי, ואולי כבר עשית זאת - לספר למטפלת שיש מחברות עבות כאלה ולתאר בדיוק את הקושי שרשמת כאן. אפילו להדפיס את הודעתך זאת ולהביא לטיפול. יש מצב, ודי סביר שאם תעשי כן, היא תבקש ממך לקרוא בעצמך מהדף. לא אומר שזה פשוט, אבל חשוב מאד. אם את באנליזה (?) יש לך סוג של גיבוי של פגישות קרובות יחסית, ואז עשויה להיות תחושה שיש יותר לאן ליפול עם החרדות שתתעוררנה. שלב שני – הייתי נושאת עמי את המחברות בתיק ומביאה לפגישה, כשהן בתיק, ובשלב כלשהו מנסה לספר שהן שם. אולי זה יכול גם לתת קצת דחיפה. מדוע את פוחדת מהתכנים? מרגשות אהבה? מרגשות אהבה לצד זעם, ואולי דחייה וגועל? מזכירה, ומניחה שאת יודעת היטב, שפעמים רבות מדובר על השלכות על המטפל ולאו דווקא תיאור של מי שהוא על באמת, אלא יותר חלקים בך. ובסדר, לכל אחד מאיתנו יש חלקים כאלה. מי שיאמר שלאו – או שהוא משקר, או שהוא מכחיש. היה ותוכלי לקרוא חומר מהמחברות, וזה הרבה, ומאמינה שהתכנים יחשפו ובאופן הדרגתי – הייתי רואה בכך סוג של צמיחה. ייתכן מאד שהחרדות תתעצמנה ותרגישי צורך להחזקה קרובה יותר. גם על כך אפשר לדבר. חודש - המממ... בעיניי, לא הרבה זמן... מחשבות ראשוניות של בוקר, להת', סוריקטה