מיקה...
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כל ההודעות שלך הן מלאות רכות, לא ראיתי אותך בכלל יורה צרורות. אין שום נוקשות, עד כמה שאני ראיתי במה שאת כותבת, את גם לא שיפוטית כלפי האחר, את נראית לי מאד מכילה ומאד רגישה, ואת קולטת גלים גם כשהם אדווה, את מבחינה בהם. מה שכן נראה לי, שיש לך בעיה בזהות הדתית. אני לא יודעת בדיוק לאיזה זרם את שייכת, אבל קראתי את ההודעה הזו שלך, אתמול הייתי בגבעת שמואל עיר של דתיים שפויים ונורמלים שמאפשרים לנשים שלהם ללכת עם מכנסיים וללא כיסוי ראש שהנשים מסתובבות עם סמארטפון ללא הצורך להסתיר שנשים יכולות לנהוג - ולא להתבייש בכך, או להרגיש שזה "תפקידו של הגבר". שנשים לומדות , רוכשות השכלה. עובדות בסביבה מעורבת. שהדגש הוא על האדם, ולא על מוצאו ועדתו. וחשבתי שקטגורית, ההבחנה שלך שגויה. מה כוונתי? ישנם כל מיני זרמים, בארץ בוודאי, יש לך חילוניים, חילוניים - מסורתיים, מסורתיים, דתיים, דתיים - לייט, חרדלים, חרדים, חרדים מודרניים, נטורי קרטא, ועוד. אין לנו הגדרה מדויקת לכל מגזר ומגזר, אך בגדול יש לכל מגזר את האיפיונים שלו. אדם יכול למאוס בזרם אחד וללכת לזרם אחר, בין שהוא נהיה דתי יותר או פחות, אבל אדם לא יכול לדרוש לשנות את האיפיונים של המגזר על פי רצונותיו. את גם תסכימי שאי אפשר יהיה לומר שאדם שמחלל שבת, אוכל נבלות וטרפות ואוכל ביום כיפור, הוא דתי. למה לא? את מבינה שהעקרונות הללו, הם חלק בלתי נפרד מהיות אדם דתי, ולא יתכן שיחלל שבת ויאכל ביום כפור ויקרא דתי. הגדרות של מגזר הן לא פונקציה של שפוי או לא שפוי, הן פונקציה של אמונה מסוימת. אף מגזר לא שפוי יותר מהמגזר אחר, אלא כל אחד עם האיפיונים שלו. אני לא מכירה את האוכלוסיה של גבעת שמואל, אבל אם זה כמו שאת אומרת, שהן הולכות בגילוי ראש, ובמכנסיים, הן לא נכנסות להגדרה של חרדים, ואולי אפילו לא של דתיים, הייתי יותר רואה אותם כדתיים לייט, או מסורתיים. אני לא בא לחוות דעה על קבוצה זו או אחרת, אני רק מרגישה שיש לך קצת בעיה בזהות וההשתייכות שלך המגזרית. מגזר חרדי שמתנגד שנשים תלבשנה מכנסיים ותלכנה בגילוי ראש, בסך הכל פועל על פי הפסיקה של רבותיו, ואף אחד לא יאשים את הרמב"ם שלא היה שפוי! אני חושבת שיש בך מלחמה פנימית, השתייכות למשהו מסוים, ורצון להיות שייכת למשהו אחר, לדעתי הפסיחה הזו על שני הסעיפים גורמת לך לקשיים, אלו לא קשיים פסיכולוגיים, אלו קשיים אמוניים ואני חושבת שכדי לקבל את שלוות נפשך, את צריכה להחליט בעניין זה. אגב, לא כל המאפיינים שאמרת שייכים רק למגזר אחד, היום יש לך הרבה מאד נשים חרדיות (ואפילו ערביות!) שנוהגות ברכב, ומוציאות תואר, כך שהחלוקה היא לא דיכוטומית כפי שציינת אותה. יד כאן שישים שניות של אבחון אישיות על ידי סנדיי!!
היי סנדיי, אני שוקלת להגיע אלייך לאיבחון :-) אבל האמת שמאוד הופתעתי מתשובתך: אני כן רואה עצמי כבחורה מאוד ביקורתית וסופר קשה וקשוחה. וצערי, לא ממש מצליחה להכיל אחרים שקרובים אליי. לא יודעת, אולי זו הרגשה פנימית שלי. ואולי החלק היותר מכיל שלי מצליח להביא עצמו לידי ביטוי כאן. שמחתי לקרוא. אני גרה בעיר חרדית, אך כבר די הרבה זמן לא מגדירה עצמי כזאת וגם לא שואפת. למען האמת, אם זה תלוי בי ולא בהגדרות חיצוניות שאנשים "מלבישים" עליי בשל חזותי - אני במובנים מסויימים לא מגדירה עצמי דתייה כלל. הופתעתי לגבי מה שכתבת על נשים שמתהלכות עם מכנסיים וללא כיסוי ראש - מדוע שלא יקראו דתיות? האם למגזר מסוים יש בעלות על המושג דתי? מה זה בכלל דתי? בשל הגישה הזו, יש אנשים ששופטים אותי ויש לי קושי למצוא בית ספר ראוי לילדיי. לא יודעת..."אל תסתכל בקנקן...." כיום, אני ממש לא מאמינה בהגדרות. מגדירה עצמי בת אדם וזהו. ורבנים, רובם לא ראוים להיקרא כך בעיניי.תפקידם לבטל את ההגדרות והפערים ולא להעמיק אותם ולהנציח אותם במגזרים שלמים. צדקת לגבי המאבק הפנימי שמלווה אותי.(לאו דווקא בהקשר הדתי) וצדקת מאוד לגבי הדיכוטומיה. זה קשה מנשוא. תודה לך יקרה...ומפתיע שלקח לך שישים שניות.. :-)