טריגר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

05/11/2015 | 18:58 | מאת: אביב 11

רוצה ככ לכתוב תחת ניק אחר להעלם ויחד אם זאת ככ צריכה להראות להיות. ..מכבדת אותך אודי ואני לא יעשה את זה אבל המצוקה נוראית בפנים הלבה רותחת הכל סוער וגועש ...רוצה לכתוב בצורה פרובוקטיבית הכל כל מה שהוא עשה לי כל מה שהוא עולל לי לא יכולה יותר לשתוק ....זה מטורף אודי ...אני לא יכולה יותר להחזיק את זה בפנים. איך יכול להיות שילדה נערה נפגעת בבית בחוץ בבית ספר שום מקום לא בטוח לה מה כתוב לי על המצח .. ואיך לכל הרוחות אף אחד לא רואה רוצה לסמם את עצמי עם אוכל עד שאעלם...דיי היא/אני לא יכולה לשתוק יותר.....רוצה ככ רוצה ..... מחזיקה את עצמי כי מגיע לי אחרת ...אודי מה הדרך אמצע בן הניראות העירומה האובססיבית לבין העלמות ....אודי סליחה ככ סליחה שמשגעת אותך זקוקה לעוגן להאחז ....

לקריאה נוספת והעמקה
05/11/2015 | 22:55 | מאת: סיגלללל

אני שומעת את הקושי ואת הכאב. אין סיבה שתשארי עם זה לבד . ועד שאודי יגיע , שולחת לך. https://www.youtube.com/watch?v=MsPkgjcWHPM

05/11/2015 | 23:14 | מאת: שירה

אביב, אני מרגישה שאני עומדת לידך ושתינו רועדות מאימה ביחד, באותן נקודות בזמן, בעולם שמתנהל כאילו כלום לא קורה אבל הכל כל כך לא בסדר. איתך שירה

05/11/2015 | 23:21 | מאת: מימה

איתך. לא יודעת מה התשובה. מה דרך האמצע.. אולי עניין של התאזנות פנימית שלוקחת זמן... את פה ולא תעלמי רק הלוואי שהפצעים שיצרו בתוכך בעבר יגלידו איכשהו וזה פחות יטריף, פחות ישגע.. כי תזכי למצוא איזו עוצמה פנימית לשרוד למרות הכל . בלי הדחף להעלם או להטביע באוכל את כל הסערות הפנימיות בגלל דברים לא נתפסים של החיים... מגיע לך רק טוב. שלווה נחת ונוכחות גאה ולא נעלמת.

הי אביב, אני חוזר ומכוון לטיפול פנימה, לא לפזר פרגמנטים בחוץ... אודי

06/11/2015 | 01:26 | מאת: אביב 11

עצוב השארת אותי ככ עצובה . גם אם אתה צודק ואני זאת שביקשתי ...מרגישה שאיבדתי את הרצפה כאן . סליחה

08/11/2015 | 08:59 | מאת: חלום

אביב,יקרה...לבי נחרד לאוצמת הצעקה.את נשמעת ונוכחת וזה חוצב את הנשמה.זכותך לצעוק את הטירוף הזה לעולם שראה ולא רצה לראות ושתק.מותר לכן לחיות,להתחבר,להקיא את הכאב ולהתחיל להנות מהחיים.מגיע לך את עצמך!ואת עולמך!היום את יכולה להגן על כולכן,המטפלת שלך תעזור לך,הרי היא נלחמת עליך כי מגיע לך.שולחת חיבוק חם ועוטף לכולכן.אני גאה לשמוע אותך באמת הכי פנימית שלך.מורידה כובע...אל תעלמי,את חשובה ואהובה כאן על כולם. חלום,בחום

09/11/2015 | 00:24 | מאת: אביב 11

קראתי אותך כמה פעמים ..תודה אהובה את צודקת היא נלחמת יחד איתי, אבל כרגע לא מסוגלת להיות שם בכאב עם עוד מישהו אסור מותר אסור ככ טבוע בי עמוק אז באה וכשכואבת עודפת בציניות בכאילו לא אכפת ועוד דרכים ותחפושות .. והכי עצוב שהיום יש למי ואני לא מסוגלת לגעת בכאב ליד אחר .. ובינתיים הלב מדמם את הכאב....הי אבל אני חזקה ונתגבר ואת מה שלומך יקרה ספרי קצת מהעובר אותך אם נכון לך ....

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית