עזרה קבוצתית...

כפי שכתבתי, אחת מהדיאגנוזת השגויות שנתנו לי על הרעד ביידים, היה שאני מרעיבה את עצמי. למרות שאכלתי כל יום1500 קלוריות, כדי לבדוק את העניין הוספתי עוד מאכלים, ותוך חודש עליתי שש קילו. בד בבד העלו השערה שזה בגלל יתר כושר שאני כל יום, אז זאת זאת הפסקתי ועושה בצורה יותר מתונה אבל עכשיו בראך בראך ברא איך אני מורידה את הקילויים הללו. ברגע שמתחילים לאכול לא גומרים. אני שומעת שיש כאן עוד כמה עם בעיות של תזונה, אולי נעשה עץ כל שבוע, שכל אחת תתן טיפים, כל אחת תתן מתכון למשהו מתאים, ובעקר נתן עדוד. זו הרגשה איומה כך להוסיף משקל מתכוננת לחזור לאימונים הקבועים שלי, אבל בלי דיאטה טובה זה לא ילך. מי שרוצה להצטרף שתגיב,

פתחת נושא רציני...אני לא יודעת כמה את שוקלת ואיך את נראית ולמה חשבו שאת מרעיבה את עצמך וגם לא חושבת שזה המקום להחליף מתכונים ;) אבל תמיכה ועידוד זה בהחלט המקום!! אשמח לתמוך בך! גם לא יודעת אם עצות פרקטיות יכולות לעזור איך לא לזלול, כי כמו שכתבת ברגע שמתחילים לא גומרים. יכולה לספר על עצמי, בזכות הטיפול הפסיכולוגי שלי, לראשונה בחיי למדתי לשלוט בזה, איך לא להיכנס לזלילה, לחשוב ממה היא נובעת ועוד..בעיקר לגעת ברגשות, האכילה שלי היא רגשית בעיקרה. לא יודעת אם תתחברי למה שאכתוב לך כי את נשמעת אחת שמחפשת עצות פרקטיות..קשה לי לייעץ לאחרים, שלא כמוך :) אבל יכולה לומר רק על עצמי שעזר לי מאוד לחשוב ממה נובעת האכילה ולשאול את עצמי איך אני מרגישה עכשיו? האכילה הייתה אצלי סוג של בריחה והענשה עצמית...את יודעת אמרתי לה שאם אעזוב אשמין הכל חזרה אז היא אמרה "את רוצה להעניש אותי? או את עצמך?" והיא צודקת, עמלתי קשה הורדתי עשרים קילו ואני עומלת קשה יותר לשמור על הירידה, במשך כל חיי הורדתי במשקל והעליתי הכל חזרה פלוס, לראשונה בחיי נגעתי ברגשות (כן, גם שיקוף לדברים עוזר, זה לא כמו שאת חושבת שזה לא מעשי...) והנה היום למדתי מהו איזון נכון, אכילה בריאה ונכונה בתוספת פעילות גופנית מתונה ואני נראית היום טוב, מקבלת המון מחמאות (וואו כמה שזה מוזר לי לכתוב ולעכל) נשמע שאת רוצה להתעמל המון, זה לא בריא! או להוריד מהר, ובכלל זה אישו אצלך, בטיפול טוב אגב מבררים מאין זה נובע בניגוד לאימון או כל טיפול אחר..אין דרך קסם, הכל עניין של מינונים נכונים והעיקר הבריאות, ותתפלאי כמה טיפול פסיכולוגי עושה פלאים בכל תחומי החיים למרות שמעולם לא ניתנו לי עצות איך ומה לעשות, אלא שיקפו וכן, הקשיבו לצד שלי לסובייקטיביות שלי, זאת מהות הטיפול, הסובייקטיביות שלי!! סוף כל סוף מישהו מקשיב לי, אכפת לו ממני מאוד בדרך של סובלנות, מה רע? מה לעשות, אם לא מתאים לך אז לא...לי זה מתאים מאוד! יש לי הרגשה שאת לא כל כך מתחברת לטיפולים פסיכולוגיים או שיש בך כעס על טיפולים כאלו? ובכל זאת כותבת בפורם כזה, קצת מוזר לי...תקני אותי אם אני טועה, בהצלחה. מיכל

תודה על התגובה המושקעת ראשית מי אמר שאני נגד טיפולים? לא הבנת נכון, אני ממש בעד, והעובדה שאני עצמי עברתי כמה וכמה טיפולים. מי שנעז, וטוב לו, אדרבא. אני רק אמרתי שלי באופן אישי אנליזה זה חורבן, זה מנפץ אותי לחלוטין, ומוציא אותי מכל האיזון, ולי זה לא מתאים. וגם אמרו לי כמה מומחים שהרבה אנשים שעברו אנליזה סבכו לעצמם את החיים. הבעתי את דעתי, שמי שהבעיות הטמונות בו מפריעות לו לחיי היום יום ולא יכול לתפקד, בוודאי שאם אנליזה היא האופציה היחידה, אז אין לו ברירה. אבל אדם כמוני שבדרך כלל מתפקד, אם נפילות פעם ב... לפעמים שבועות... לפעמים חודשים... ולפעמים אפילו שנים שעוברות בשלווה, לא אקח את הסכון להרוס לעצמי את החיים. המטפל האחרון ששכנע אותי כן לעשות, מהר מאד למד שהעניין לא מתאים לי לחלוטין. בקשר למשקל, הייתי ביופי של משקל, ואז הגיעו הרעידות הללו, שאני יחסתי אותם להתקפי חרדה שהיו נוראים, וככל שהגיע חרדה יותר כך הרעד הלך וגבר. פניתי לכמה מומחים בעניין, חלקם חשבו שיש לי מחלה נוירולוגית, שנים החליטו שאני בתת תזונה לאחר ששמעו מה שאני אוכלת, ושכנעו אותי לאכול יותר. ואני כמו טפשה התפתתי מי לא אוהב לאכול? והתוצאות לא אחרו לבא, היום ראיתי שהוספתי 7 קילו! בנוסף אני עושה הרבה מאד ספורט כל יום, וטענו שגם זה יכול להיות שהביא עלי את הרעד, אז הפחתתי אז שימי לב מה קרה, אכלתי יותר, התעמלתי פחות, והופה היי, בטטה!!! עכשיו אחזור לפעילות הגופנית, ו... אנסה לחזור להרגלים הנכונים והטובים של אכילה כמו קודם, ומקווה שיירד המשקל, זה מבאס נורא.

קראתי את ההתכתבות ביניכן לגבי טיפול האם טוב או לא לא חושבת שיש תשובה חד משמעית. זה תלוי בסוג הטיפול ולמי. מסכימה עם סנדיי - אני לא חושבת שהייתי מסוגלת לעבור אנליזה. אך מסכימה גם איתך מיכל, כי טיפול יש בכוחו לשנות חיים.