ביצים בסל אחד
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שוב השאלה האם מה שאני פוגשת מול המטפלת זה הקושי שלי שאני צריכה לעבוד עליו או האם היא לא מתאימה. אני מאד מאד כועסת עליה. . בסופ"ש הייתי במצב רע, זה היה בשישי בצהריים, סימסתי לה והיא התעלמה, היא אומרת - אמרתי לך מראש כשקיבלתי אותך לטיפול שאני אישה עסוקה, ושברור שהיא מעדיפה את המשפחה על פני הטיפול. הבחירה הזאת לא לענות לי כ"כ מכאיבה. והיא עוד אומרת - אף פעם לא הבטחתי לך שאני אהיה זמינה ביום שישי בצהריים. היא אומרת - תקחי אחריות על הכעס שלך. מה שזה לא אומר.. היא אומרת שאני מרגישה יותר בטוחה איתה אז אני מרשה לעצמי לחשוף שיניים. אני מרגישה שאם אני הולכת עם הקו שלה, ויוצאת מאזור הנוחות שלי, שזה מה שאני עושה להרגשתי בהנחיתה בתקופה האחרונה, אני מתאמצת "לחיות", למרות שכל ניסיונות העבר הוכיחו שזה רק יוביל להדרדרות יותר גדולה, אני מנסה לסמוך עליה ואני מצפה שיהיה מישהו מבוגר שילווה את זה, גם עם זה טיפה מחוץ לגבולות הברורים. היא הציעה שנצא לדרך הזה אז איך היא יכולה להשאיר אותי לבד באמצע הדרך? אוקיי, אני נוהגת בהגה, אבל שתשב לידי ולא תסיר את העיניים מהדרך לפני שאני עושה תאונה קטלנית.. זה יותר מדי לבקש? אני מרגישה שהיא בכלל לא פינתה לי מקום בחיים שלה. היום כשהגעתי בשעה היעודה עוד היו לה סידורים לעשות שלקחו אולי 3-4 דקות, והיא סיימה את הפגישה בתום החמישים דקות בלי להחזיר לי את הזמן.. הערתי לה והיא הגיבה בחוסר סבלנות- אם תרצי נדבר על זה בפעם הבאה... אוף.. טיפול מרגיש לי כמו לשים את כל הביצים בסל אחד ואני לא יודעת איך להיות בטוחה שיש בסל הזה מישהו אחראי ששומר על הגוזלים...
אגב, גלי2 זו אותה אחת כמו גלי? אני מבינה את הצורך שלך שהיא תהיה שם כשאת צריכה אותה זו הסבה שעזבתי את המטפל האחרון שלי, הרגשת הנטישה בזמן משבר, הייתה יותר מדי בשבילי
הי סאנדי, אני זוכרת שזה היה הטריגר גם אצלך. מתלבטת כמה אני צריכה ללמוד לקבל חלקיות ושזו חלק מהעבודה או כמה אני צריכה מטפלת שמוכנה יותר להתגייס...
הדפים עוברים כאן מהר, עניתי לך תשובה על בעלי החיים, לא יודעת אם ראית אותה.
הי גלי יקרה, ראשית אומר, שאני כל כך אוהבת לקרוא אותך. התקלויות כאלה עם תחושות דומות לאשר את מתארת היו ועודן גם בטיפול שלי. תמיד ניתן לחשוב על מישהו שיכול היה להיות מתאים יותר. וייתכן גם שכך הדבר, גם המטפל יעיד שכך, בצניעותו. מאידך, הפנטזיה למשהו בו הגבולות פחות ברורים יכולה להיות מעין מלכוד. מימוש שלה, מלהיב ומלבב לרגע ככל שיהיה, עשוי להיות מזיק לטווח הארוך. אז כן... תוכלי לספר לה שאת מאד כועסת בפעם הבאה, שהיא נחוותה בעינייך כחסרת סבלנות וכו'. שהיית במצב בלתי מתעשת, ותלית בה ואולי רק בה תקוות חיבור. עדיף שתדברי את רגשותייך ופחות תתנהגי אותם. מאמינה שהדבר מקל על שני הצדדים. אני בעדך, שלך, סוריקטה
וואו גלי... זו בדיוק אותה דילמה שלי.. גם אני השתמשתי בדיוק באותה מטאפורה של הביצים. מרגישה בצומת דרכים וצריכה להחליט מהר אם את סומכת על התחושות שלך שכנראה הביאו אותך למקום הזה מלכתחילה או עליה.. על כל המשמעויות של זה. לעצום עיניים וליפול אחורה בתקווה שהיא תהיה שם לתפוס.. מזדהה? או שזו רק התחושה שלי?
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
