מה גורם לבלבול בין ילדה לדמות אמה?

מן פחד להיות כמוה וסלידה עצמית מהמחשבה על דמיון אפשרי שכזה בין הילדה לאמא? האם זה בלבול כי אין מספיק הרגשת ניפרדות כאדם בפניי עצמו ? מה גורם לזה? מה בטיפול ההורי גורם לזה? לפחד 'להיות כמו' ההורה.

הי מימה, הדבר הבסיסי שדומה בין ילדה לאמא הוא ששתיהן נשים. נקבות. דומות באיברים האלה. ואם גדלו יחדיו - אז עוד. יש דימיון. דימיון אינו אומר זהות מוחלטת. אני חושבת שבמשפחתה של אימי הייתה איזו סלידה ודחייה מאברי המין, משהו שעבר בין הדורות. לפעמים בוחרים להיות כמו ההורה בחלקים מסוימים (או דמות משמעותית אחרת) מתוך הזדהות, ולפעמים מנסים לבחור להיות ההיפך, מתוך התנגדות. והרבה פעמים אני אומרת שההיפך יכול להיות היינו הך. קרי, לבוא מאותו מקום. נו, טוב, יצא שרשמתי דברים לא בדיוק שלמים, אבל מחשבות של בינתיים, שבוע טוב שיהיה, סוריקטה